שירי הזדהות, צער, עידוד ונחמה ממשיכים לזרום בגלים שוצפים. מה שהמלחמה הזו עושה. נתיבי המיינסטרים מתמלאים בעצבות, חלקה הלא קטן שרבוטי אינסטנט. אייל גולן מייצג דאגה של הורים דואגים שילדיהם נמצאים במלחמה. הילד הוא כמובן "גיבור", אלוהים ישמור עליו, הדובר יתפלל למענו וידליק לו נרות, לא יישן בלילות יהיה מוכן לקחת עליו את הכאב, בינתיים מחכה לו בחלון ומצפה שיתקשר. משפט הסיום סתמי ולא קוהרנטי: "תדע שבחיים בסוף הכל עובר/ אנחנו פה כדי להישאר". זהו משפט מודבק לטקסט כטלאי גרוע.
המוסיקה הנוגה מכסה איכשהו על הבנליות. גולן נעזר בשירותים של אבי אוחיון כדי להציל את השיר. עצבות בנאלית בדרך כלל עדיפה על שמחה בנאלית, ורדידות טקסטואלית מוסתרת טוב יותר בלחן נוגה שיוצר אשליה של כנות רגשית. כזהו השיר של אייל גולן.
אייל גולן ילד שלי
ילד שלי גיבור בכל מקום אני איתך/ לך אל תעצור תמיד אהיה הגב שלך
זה בסדר לפחד אתה מוקף בחברים/ שישמור עליכם אלוהים
ילד שלי יפה אתה אצלי גם בתפילות/ כשעוד יום נגמר אני מדליק נרות
כשאתה נלחם אז גם אני פה לא נרדם/ אל תדאג זה לא סוף העולם
נכון הבטחתי שלא יהיו עוד מלחמות/ תמיד אני זה ששמרתי בלילות
רק אל תיקח על עצמך יותר מדי/ ואם כואב לך אז שיבוא עליי
זה געגוע שקשה לי להסביר/ ולחיבוק שלך אף פעם אין מחיר
אני עומד ומחכה פה בחלון/ הלוואי תחזור כבר עוד היום
ילד שלי אלוף בין האבק והעשן/ תזכור להתקשר שיש לך קצת זמן
תדע שבחיים בסוף הכל עובר/ אנחנו פה כדי להישאר
