זמרות צעירות שרות טרגדיות אהבה. מה עבר על אמילי קופר מול מי שאהבה? שקרים, טעויות, מחיר כבד, ומגיע לו גם "בן זונה". מה חדש תחת שמי הנכזבות? לא הרבה. תוגתה מגיעה בלחן נוגה, =שרה לו בגוף שני, מטפסת לטון התבכיינות, לפי שהיא עוברת רחבת הריקודים בשינו קצב. המעבר זה טיפוסי לשירים הומי סערת רגשות.
אמילי קופר שרה את נפשה הדואבת בזעקה כואבת, במנגינה ועיבוד שמשרתים את הנרטיב, אבל השיר הוא לא יותר מאשר קלישאה מוזיקלית נשית על הנושא במסלול מיינסטרים צפוי המציג את הדמות הנשית ככזו שמחכה, מתגעגעת, כואבת או מרוסקת בגלל אהוב שעזב, בגד או התרחק. כמעט ואין ייצוגים של נשים שלוקחות שליטה על הסיטואציה או ממשיכות הלאה בכוח, אלא יותר דגש על היעדרותו של הגבר כמשהו שמשתק אותן.
היא לא רק מבכה אהבה נכזבת, אלא גם הופכת את את הכאב והגעגוע לאידיאל או למשהו הכרחי ברומנטיקה. זה משמר תפיסה בעייתית של אהבה כמשהו שחייב להיות כרוך בסבל וצער כדי להיות “אמיתי” או “עמוק”. זוהי תמצית ה"רע לשנינו" שמשדרת אמילי, ולכן לא הצליחה לגרום לי להשתתף בצערה.
צילום: סער פסח
אמילי קופר רע לשנינו
ואפחד לא יודע מה אני עוברת/ מרוב שקרים אפשר לכתוב עלינו סרט
הבית עוד מלא באנשים ריקים/ תגיד לי מה איתך עכשיו
תגיד לי מה עושים
נשאר בי הריח שלך איך אהבתי אותך והבנתי
שהייתי תקופה בשבילך ועכשיו זה פחות רלוונטי
עשינו טעויות גם אם אנ'לא ממש מודה / איבדנו את הדרך חזרה
מאז אנ'לא נושמת/ עוד לילה מול הדלת
תיקח ממני את מה שנשאר ממך/ זרקת כל מה שהייתי בשביל
ואל תחזור אלינו/ עשית רע לשנינו
הסוף הזה כואב כי לא נהיה מחר/ותאמין לעצמך ש…
אני עוד עצובה/ אנ'לא יוצאת מזה
שילמתי כבר מחיר עוד מדברים על זה
האגו שלך צודק ואתה בן זונה/ אני שונאת את זה שאני אוהבת אותך
אז נשאר בי הריח שלך איך נפלתי איתך והבנתי
שהייתי תקופה בשבילך ועכשיו זה פחות רלוונטי
עשינו טעויות גם אם אנ'לא ממש מודה / ואין לנו כבר דרך חזרה
מאז אנ'לא נושמת/ עוד לילה מול הדלת
תיקח ממני את מה שנשאר ממך/ זרקת כל מה שהייתי בשבילך
ואל תחזור אלינו/ עשית רע לשנינו
הסוף הזה כואב כי לא נהיה מחר/ ותאמין לעצמך ש…
