הביטוי "אמא אדמה" הוא מן השכיחים יותר בספרות ובשירה. האדמה "ילדה" את האדם ואת החיות. האדמה מצמיחה, וכדי שהיא תצמיח יש להשקותה במים. את האדמה עובד האדם כל ימי חייו. היא מחזירה לו. מצד שני, האדמה היא מחוז הפחד והתשוקות של האדם, ועל כן אין להתפלא על כך שהאדמה מזוהה עם האישה, את הזיהוי הזה נמצא במקומות רבים במקרא ובספרות חז"ל.
את "אמא אדמה" כתב יעקב רוטבליט בשנת 1972 כאשר תיאר מפגש בין אמא "טובה וחכמה", אֵם המקבלת את בנה בחיבוק חם. זהו מפגש של אֵם עם בנה "השב הביתה מן הדרך" עייף מן המסע, פצוע, חבול, מוכה וסובל: "אל תפחד אני חובשת את פצעיך". הבן, שפנה אל דרכו ורחק מאמא אדמה, שב כמי שחָטַא, כמי שעשה מעשה שבעבורו הוא מייחל לסליחת אימו. וזו, אמא אדמה שאכן נענית לו, " שקטה כל כך וכמו תמיד סולחת". אריק איינשטיין ביצע את השיר הזה באלבומו יסמין (1972). את השיר כתב יענקל'ה רוטבליט והלחין מיקי גבריאלוב.
האדמה כאן היא לא רק מקום פיזי, אלא ישות שמקשיבה, מרפאה, סולחת. הפשטות הטקסט מאפשרת השלכה אישית רחבה מאוד (אמא אמיתית, הארץ, הטבע, או אפילו מקום פנימי). היא מביטה אל הדובר “כמו בן השב הביתה מן הדרך” – מסע חיים, חזרה והצורך בנחמה. הדובר אינו גיבור אלא אדם עייף שמחפש מנוחה. מבחינתו האדמה מרפאת, עוטפת, מחזירה לאיזון.
הלחן של מיקי גבריאלוב פשוט, כמעט עממי, נע במנעד מצומצם, חוזר על עצמו בעדינות , נותן למילים ולתחושה להוביל. פחות דרמה או התפתחות -יותר מצב רגשי קבוע
אריק איינשטיין מבצע אותו בהגשה רכה , אינטימית שמדגישה את הצד האנושי של האדמה . מיקי גבריאלוב , מעט יותר ישיר חם ופשוט, קרוב לאלמנט העממי, מדגיש את החיבור לאדמה ולטבע.
מיקי גבריאלוב וחברים בהופעה חיה – אמא אדמה
אריק איינשטיין מיקי גבריאלוב אמא אדמה
היא תביט אלי טובה וחכמה
כמו בבן השב הביתה מן הדרך
תחבק אותי אליה בנשימה חמה
אמא אדמה.
היא תגיד – "אתה עייף מן המסע
אל תפחד אני חובשת את פצעיך"
היא תיקח אותי אליה כשאקרא בשמה
אמא אדמה
היא תביט אלי טובה וחכמה
היא שקטה כל כך וכמו תמיד סולחת
תחבק אותי אליה בנשימה חמה
אמא אדמה.
