דני סנדרסון - תה עושה לי סחרחורת

או איך להתגונן מפני נגיף

תה עושה סחרחורת

מילים ולחן דני סנדרסון
4.5/5

חיידקים נמצאים על העצים ובשמיים, אז אל תנשמו ואל תפהקו, תסגרו את עצמכם בחדר. לא צריכים לחפש שיר יותר מתאים לימי קורונה.
דני סנדרסון שכתב את השיר, התודה בראיון טלויזיוני על סלידתו הרבה משירותים ציבוריים ועל פחדו מקרינה ממכשירים שונים, כך שאפשר לומר שהשיר חיכה לזמנים האלה, בהם כל היפוכונדר הוא מלך. בימים ההם היפוכונדר היה לא יותר מליצן. סנדרסון גילם אותו וגם את עצמו, במעין מערכון-מונולוג בטון נעבעכי.
איפה אנחנו? להקת "גזוז", 1979, ההרכב של דני סנדרסון שאחרי "כוורת". הפעם תשעה (!) אנשים על הבמה, ביניהם שני זמרים (גידי גוב, מזי כהן). שירים: "תשע בכיכר, "היא לא תדע", "לכבוד הקיץ", "אמא ודני", "תה עושה לי סחרחורת", "חללית", "מילים יפות", "רוני".
המוציאים לפועל את הפרק הזה בקריירה של סנדרסון הם גידי גוב ומזי כהן (שירה), מוטי דיכנה – גיטרה בס ושירה, דני פאר ז"ל בקלידים, שלמה חממי – תופים והקשה. על הסקסופונים: מאיר שפייזר, זין בן, גרי רזניק.
מוזיקלית, הציגה "גזוז" קו של פופ מלודי מתיידד עטוף בעיבודים עשירים בתוספת סקציית כלי נשיפה. תפקידי השירה התחלקו בין גוב, סנדרסון ומזי כהן. רבים משירי הלהקה הפכו ללהיטים בתחנות הרדיו, ואלבומם הראשון, "גזוז", נמכר ב-70,000 עותקים. הלהקה הספיקה להוציא אלבום נוסף, לפני שסנדרסון החליט על פירוקה ב-1979.
"גזוז" הייתה נקודת המבט הרטרוספקטיבית של סנדרסון על הווי נעורים וגיל העשרה בסוף השבעים – בטקסטים השנונים, במנגינות קסומות. כמי שגדל על פופ אמריקאי, אין כמו סנדרסון לצבוע המוסיקה שלו בצבעי "נערי החוף" (הביץ' בוייז) בשיר על חוויות אהבה שמורות בסוד בגיל העשרה ("היא לא תדע"), שירים על אהבה מנקודת מבטה ("מילים יפות ללא כיסוי") . סנדרסון כתב ל"גזוז" פופ חכם, משובח, והדגש הוא על פופ. המילים – אהבות נעורים שנעות בין עצבות להומור טיפוסי: "רוני" – על המאהב הנואש שמתחנן בפניה על נפשו הוא אחד הלהיטים היפים שנכתבו במוסיקה המקומית ,
מצד שני ההומור של "תה עושה  לי סחרחורת", שבלעדיו סנדרסון אינו סנדרסון. סנדרסון הוא המלך של הבדיחות של הפופ הישראלי. את ההומור העצי שלו הוא הביא לדרגת אמנות. זה הומור המבוסס נרטיבים הזויים, רצוף פאנצ'ים, משחקי מילים ושנינויות, מצבים משוגעים ושטויות מוחלטות.
ילדים אהבו את ההומור של סנדרסון, כי שירים לילדים נוטים להיות מוזרים. מבוגרים אהבו, כי  את זה, כי המוזר והמתחכם עבדו טוב מאוד ביחד. "אשטוף את הסבון לפני מקלחת/ ארים ת'טלפון רק עם מטפחת" (מתוך "תה עושה לי סחרחורת")
ב"כוורת היו לסנדרסון קטעם כמו  "מתמטיקה" ("בין הפותרים נכונה יוגרל פותר שלא ענה נכונה"), "שיעור פסנתר" ("את הפסנתר המציא שלמה קרשצ'נדו בשנת 1723, כשניסה לבנות נבל וטעה במידות") ו"הבלדה על ארי ודרצ'י" ("מעסיקים את עצמם בתמרוני רגליים מהפכניים שיכולים להוציא מטבח מכליו").

תה עושה סחרחורת/ ולבן עושה לי רע,
ורגל תרנגולת/ מעוררת בי בחילה.
אני נמנע מלאכול דברים/ שיש בהם מן הנזק.
וזה כולל עוגות תמרים/ ביצים, זיתים ושסק.
לא נוגע בכוסות שלא רחצו אותן,/ וצלחות דביקות שלא ניגבו אותן.
נזהר מאוד, וישנה סיבה לי/ כי בכל מקום בלי נקיון/ יש חיידק פוטנציאלי.

גלידה מצננת/ וטשולנט עושה ורידים,
והבטן מתנוונת/ כשסנדוויץ' לועסים.
חיידקים נמצאים על/ העצים ובשמיים,
אני כמעט ולא נושם/ ולא נכנס למים.
לעולם לא מפהק בפה פתוח/ עד שלא בודק את כיוון הרוח.
נזהר באופן מדיקלי/ לחיות עד מאה ושלושים,/ פחות מזה לא בא לי.

מי שם מתקרב לו?/ נראה לי קצת חשוד,
והופס, הוא מתעטש לו/ אני עכשיו אבוד.
לא תהיה ברירה/ אני אסגור את עצמי בחדר.
לא אצא שניה אחת/ גם לא בליל הסדר.
אשטוף את הסבון לפני מקלחת/ ארים ת'טלפון רק עם מטפחת.
יום, יום אבדוק את חום המצח/ ואם הכל ילך יפה/ פשוט אחיה לנצח

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות