עיון ביקורת

ג'קו אייזנברג, בסוף (מילים ולחן :ג׳קו איזנברג עיבוד והפקה מוזיקלית: רואי סלע, ינואר 2020)

מוסיקה ישראלית, סינגלים חדשים, שירים חדשים

אולי השיר הזה יסביר מדוע ג'קו אייזנברג לא פרץ דרך 15 שנה אחרי שזכה בכוכב נולד. הייתי שוקל אם להוציא אותו כסינגל. זה שיר של אלבום. פחות סינגל. אייזנברג שר השתתפות בצער עצמי, חרטה מול מי שהיתה איתו, מה שהוביל בסוף לכתוב שיר חדש. אין ספק: הבלדה הארס פואטית הזו  קרובה לליבו, נוגעת במקומות פנימיים. הטון, האווירה, החיספוס המלנכולי מזמינים עמעום אורות. העיבוד – קולות שמימיים, שריקה – מוסיף שכבת צליל יפה.
הנקודה היא, וכאן אני חושב מחוץ לקופסת החשיבה של של ביקורת צרופה: ג'קו אייזנברג מנסה לפתוח דף חדש בדרכו, והשיר הזה אינו הסינגל שיקדם אותו בעידן, שנהגי ישראל נמצאים רוב הזמן בפקקים ומחפש שירים Radio Friendly. השיר הזה אינו נמנה על השירים שמעוכלים בהאזנה ראשונה, ידידותיים למשתמש המיינסטרימי. החשיבה הזו אינה "אומנותית" אלא פרוגרמתית, והיא אינה מנותקת ממכלול המרכיבים שצריכים להנחות זמר המחפש דרכו חזרה לקדמת הבמה.

גם כשתפסתי את עצמי / בוהה במראה ולא מבין דבר
נתתי כל מה שיכולתי כבר/ מהתחלה מריץ בראש
תמונות ראשונות מהטיול איתך/ כשלא נתתי דבר, לקחת
שיקרתי מי אני עיניך הרואות/ חיבקתי באמת יכולתי אז לצחוק
הרגע נעצר הפך לשיר בסוף.

עד שהגיעו הדברים / לדרך אחת שטופת חיים איתך
זורק הכל ופוגע בך/ כמה רציתי לתקן
שנה אבודה בלי לסכן אותך/ בסוף הרסתי את היום שלך

שיקרתי מי אני עיניך הרואות/ חיבקתי באמת יכולתי אז לצחוק
הרגע נעצר הפך לשיר בסוף / בסוף.

דירוג:
שתף דף זהBookmark and Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *