נפתח כמו סרט מתח: "עֲשָׂרָה חֳרָפִים חִפַּשְׂתִּי אֶת הַצַּדִּיק", מתרגש דוד לביא לספר את שעבר עליו, ומרוב התרגשות נוסק גבוה לפלסט "בְּצַעֲקַת דְּמָמָה דַּקָּה". הניסיון הוליד סוג של התגלות פנימית אצל המבצע, ששאב השראה גדולה משירו של עמיחי חסון המדבר על "הקפה ראשונה" ב"עשרה חודשים" – חוויה דתית- מיסטית שנובעת מתוך משאלת לב של חיפוש האמונה וניסיון להגיע להתמזגות דתית במסגרת ההקפה הראשונה. הרצון הענק הוא להגיע לחוויה מיסטית, ולמרות מוגבלותה, לביא מוביל את השיר אל עבר התפרצות רגשית חסרת מעצורים הנשמעת כנוסקת לאקסטזה.
דוד לביא, יוצר וזמר יצירתי ממדרגה ראשונה, לקח את השיר למקום החווייתי שלו, שר בהתרגשות גדולה כדי להמחיש את הדחיפות ב"לְהִכָּנֵס אֶל הַצַּדִּיק". השיר כמובן לא נכתב להלחנה. הוא מורכב מדי לשונית (שילוב של ארמית) כדי שייצר מוטיבציה למוסיקאי להפוך אותו את הכתוב למנגינה. נראה שרוח היצירה עשתה את זה ללביא, עוררה אותו לשיר מוסיקה דרמטית כאחוז דיבוק, ועוד להוסיף בעיבוד שמן לבערה הרגשית בקולות של מוסיקה חסידית (היי די די דיי) ובאלתור סקסופון. גם אם אינך משתתף בסערת חווייתו, ברור שהאקסטזה הזו אינה משקרת.
דוד לביא הקפה ראשונה קליפ אנימציה: מתן חסון (דימויים מתוך עולם הסוריאליסטי של הצייר רנה מגריט)
דוד לביא הקפה ראשונה מילים
עֲשָׂרָה חֳרָפִים חִפַּשְׂתִּי אֶת הַצַּדִּיק / בַּסְּפָרִים בַּקְּבָרִים עָמֹק בְּאֶמְצַע הַיַּעַר
נוֹהֵם כְּחַיָּה פְּצוּעָה עֵירֹם בַּמִּקְוֶה בַּיָּם / בַּמַּעְיָן בַּמִּדְבָּר בְּצוֹם בְּתִקּוּן חֲצוֹת בְּנֵר
כָּבֶה בְּנִגּוּן סָמוּי וְגָלוּי בְּצַעֲקַת דְּמָמָה דַּקָּה / בְּגִלְגּוּלֵי שֶׁלֶג מְשַׁתְּקִים בִּלְחִישַׁת צֵרוּפִים
בְּמַרְתֵּף מְטֻנָּף בַּדָּרוֹם בִּירוּשָׁלַיִם בַּגְּבָעוֹת / בַּמְּדוּרוֹת הָאֵשׁ לֹא נֶעֶקְדָה בַּחַג בְּעֶמְדַּת
שְׁמִירָה מְכַוֵּן אֶת הָרוֹבֶה בְּעֵינַיִם עֲצוּמוֹת / בְּרִקּוּד בְּגִלּוּפִין בְּהַשְׁוָאַת כּוֹסוֹת הָעַרַק
בְּבִטּוּל עַצְמִי כְּעַפְרָא דְּאַרְעָא בְּשַׁאֲגַת יִפְרַח / בְּיָמָיו צַדִּיק בְּתֹהוּ מַחְנִיק בְּהַר עֵיבָל הָעִיר
שְׁכֶם בּוֹעֶרֶת אֲנִי רוֹצֶה לְהִכָּנֵס אֶל הַצַּדִּיק/ בַּמְּעָרָה בְּתוֹךְ הַשַּׁעַר הַנעוּל הַשֻּׁלְחָן
עָרוּךְ כֻּלָּם מַמְתִּינִים לְזִמּוּן הַב לָן / וְנִבְרִיךְ לְמַלְכָּא עִלָּאָה קַדִּישָׁא
בִּשְׁעַת הַדְּחָק אֲנִי לֹא נוֹשֵׁם / עַד כָּאן הַקָּפָה רִאשׁוֹנָה.
תגובה אחת
מטורף הדבר הזה!