מגזין הרוק האמריקאי "רולינג סטון" אוהב לדרג את הטובים ביותר בכל הזמנים. 500 האלבומים שלו הם אורים ותומים. עכשיו מגיעה רשימת 200 הזמרים והזמרות. במהדורות החדשות טפחו על השכם הלאומית: עפרה חזה שהלכה לעולמה בשנת 200 נמצאת במקום ה-186. מה זה אומר? אין לי שמץ של מושג. הגאווה היא על עצם כניסתה למאתיים (*). מי שירצה – היא מעל לבילי אייליש שנמצאת במקום ה-198.
המגזין מתאר את הרשימה כהזמרים שעיצבו את ההיסטוריה והגדירו את חיינו – כל הסוגים, מגוספל לפאנק, מסינטרה לסלינה ועד SZA.מעל כולם במקום הראשון – זמרת הנשמה אריתה פרנקלין.
מי יסביר את הדירוג הזה? לאונרד כהן רק במקום ה-103?! בונו מ- U2 – רק במקום ה-140? ניל יאנג – 133, טיילור סוויפט – 102, איימי ווינהאוס – 83, ברוס ספרינגסטין – 77?!
רוברט פלנט, סולן לד זפלין שזכה במשאלים רבים בתואר הזמר הטוב ביותר, קיבל בדירוג הזה רק את המקום ה-63. ליידי גאגא – ללא ספק אחת הזמרות הגדולות בפופ ובג'אז – רק 58. מיק ג'אגר הסולן הבלתי מזדקן של הרולינג סטונס – רק 52. קורט קוביין מלהקת "נירוונה" מענקי זמרי הרוק בכל הזמנים – 36. דיויד בואי – יוצר וזמר מהפכן – 32. אדל – הזמרת המצליחה ביותר במילניום הזה -22. פרנק סינטרה גדול זמרי הג'אז של המאה – 19. אלביס פרסלי מלך הרוק – רק 17. פרדי מרקורי זמר על אולטימטיבי – 14.
*** זה מה שהמגזין כותב על עופרה חזה
"כמו קריאה לתפילה, משפט הפתיחה של השיר "Im Nin'alu" של עופרה חזה משנת 1984 הוא סוחף מיידית, סוחף את המאזין במצו-סופרן האקספרסיבי והמתנופף שלה. כאשר צמד ההפקות הבריטי Coldcut דגמו את הקטע הזה ברמיקס המפורסם שלהם משנת 1987 ל"Paid in Full" של Eric B. & Rakim, זו הייתה יצירת מופת בין-תרבותית שעזרה להביא את קולה המובהק של הזמר הישראלית למיינסטרים של הפופ. בהשראת מוצאה התימני-יהודי, חזה שילבה צורות ווקאליות מסורתיות עם טכניקה מודרנית כדי ליצור משהו שהרגיש בו זמנית עתיק ומקדים את זמנו שחיזק את מעמדה כ"המדונה של המזרח התיכון".
עפרה חזה – אם ננעלו
על אריתה פרנקלין: "כוח טבע. יצירה גאונית. מתנה משמיים. הקול של אריתה פרנקלין הוא כל זה ויותר, וזו הסיבה שהיא נותרה המלכה הבלתי מעורערת, שנים אחרי הקידה האחרונה שלה על הבמה. השירה שלה היא הצליל המפואר ביותר שיצא מאמריקה – אוניברסלית יותר מהסקסופון של קולטריין, נועזת יותר מהגיטרה של הנדריקס. היא להטה ברחבי העולם עם הלהיט שלה "Respect" משנת 1967, זמרת הפופ, הרוק או הנשמה הגדולה ביותר אי פעם, או כפי שאמרה מרי ג'יי בלייג לרולינג סטון, "היא הסיבה מדוע נשים רוצות לשיר".
האומנות שלה היא ההישג הגדול ביותר של המוזיקה האמריקאית, אם לא ההיסטוריה האמריקאית. אבל הקול שלה הוא צומת הדרכים שבו נפגשות כל המסורות המוזיקליות השונות, מגוספל ל-Fאנק ועד רוק ועד בלוז. כפי שהיא אמרה, "אני מניחה שאפשר לומר שאני מטיילת הרבה עם הקול שלי."
כל מה שהיא שרה, היא טענה – זה שלה. וזה נכון: לעולם לא תשמע משהו כמו אריתה פרנקלין. זו הסיבה שהקול שלה עדיין ממשיך לשנות את העולם. זמרת של זמרים. ליידי סול. מלכת המלכות.
אריתה פרנקלין – (You Make Me Feel Like) A Natural Woman בלינקולן סנטר
הרולינג סטון – דירוג ה-200
