עוד נתגעגע לדור המזוין של אביב גפן ב"עכשיו מעונן" – זה המבולבל מבית מגעיל ומפחיד – מול הדור ש"כבול באזיקים" של ים רפאלי. כמעט 30 שנה מאז, יוצא דו"ח על הדור הצעיר של ימינו. תעבירו את הטקסט, תערכו משאל. כולם באותו ראש? האם ים רפאלי מייצג את הדור המתבכיין נכון לעכשיו, שמגיב באותה ציניות כלפי החיים המודרניים? הבעיה היא בכלליות של ההתקרבנות. אין כאן משהו אישי, ואפילו לא מחאה ממוקדת מטרה.
מה בכל זאת בסל התלונות? – דור כבול באזיקים, המסך – כיסוי עיניים, ארמונות מפלסטיק, רגשות מצומקים לטווח קצר, שפיות מעורערת, חלומות מנופצים, חיים עם מצלמות בכל פינה, הכל מרגיש פייק "לא נוצץ ולא זהב רק אש ותמרות עשן".
מוסיקה: ככל שהשנים עוברות והראפ מתפתח, כך ההפרדה בין ראפר לזמר הולכת ומטשטשת. הזמר מאמץ את שריריו הוקאליים כדי לחבר ז'אנרים של שירה ודיבור עם קצב מתניע. אני תוהה, האם באמת מדובר בשינוי כיוון, או פשוט בהתפתחות טבעית בדרכו של ים רפאלי כיוצר-זמר-מוזיקאי? היתרון שלו מול ראפרים רבים – שהוא זמר מצוין. החיבור כאן – עוצמתי. אם אכן ים רפאלי מתביית על האוריינטציה של השיר הזה – בתוכן ובמוסיקה, הרי מדובר בהתקדמות ובפריצת דרך משמעותית.
ים רפאלי אש ותמרות עשן במאי וצלם: מחמד עבד אלקאדר
חיים על כביש מהיר/ אנחנו דור כזה של 140/ ואין אף שלט שיזהיר/ בעיינים עצומות עוברים דרך הקיר
גבולות מטושטשים/ מתפשטת כמו אש בשדה קוצים/ רק אל תמצמץ שלא תפסיד/ משאבות של תשומת לב מתרסקות לי על הפיד
כולנו צדיקים בסדום/ והכל לשם שמיים/ מחכים שהמבול יבוא/ ינקה ישטוף הכל במים בינתיים
אנחנו דור כבול באזיקים, שלשלאות על הידיים/ לא רואים, שהמסך כיסוי עיניים/ עבדים, הכל כאן ארמונות מפלסטיק/ צועק כבר מבפנים המיוט דבוק על השפתייםלא נוצץ ולא זהב רק אש ותמרות עשן
רגשות לטווח קצר/ והחיים הם רק משבר שלא נגמר/ קשה לשמור על השפיות/ ואם אתה לא סגור/ תבלע מרשם תקנה בריאות
שברים של חלומות מנופצים על הרצפה/ לא נשאר בי עוד כוחות איך סוחבים בעלייה/ שק מלא תקוות מוכרים ת'נשמה/ אורות מסנוורים ומצלמות בכל פינה
כולנו צדיקים בסדום/ והכל לשם שמיים/ מחכים שהמבול יבוא/ ינקה ישטוף הכל במים, בינתיים
אנחנו דור כבול באזיקים, שלשלאות על הידיים/ לא רואים, שהמסך כיסוי עיניים/ עבדים, הכל כאן ארמונות מפלסטיק
צועק כבר מבפנים המיוט דבוק על השפתיים/ לא נוצץ ולא זהב רק אש ותמרות עשן
אני מחפש אמת הכל מרגיש לי פייק/ הם מדברים לאלוהים רק כשעומדים על הקצה/תתחיל להתרגל, תוריד את הגרזן
כפרה פה זה ארץ כנען אף פעם לא משעמם
