לונא אבו נסאר - מערבולת

מערבולת

לונא אבו נסאר

הפקה עצמאית
4.5/5

לונא אבו נסאר פותחת בערבית במה שנשמע כמוטו באלבומה: "כל יום אותה שאלה/ מה אני מחפשת בסופו של דבר". ההמשך: תחושת הזיה אופפת בקולות של בעבוע מים את "כישוף" (בעברית) שיר מבטא את הקו הנושאי העובר בשיריה העוסקים בתעייה בדרכי החיים ובמהותם. "רואה שחור/ ממשיכה לנסות את ציפורניי במים זולגים בין האצבעות"  ו"להתעקש עד אסון/ עד שאין עוד לאן" שרה לונא ב"כישוף".
אבו נסאר מחפשת את עצמה בערבית ובעברית. מדוע שתי שפות? – חצויה בין זהות אחת לשנייה, אולי משלימה עצמה בחיבור שתי הזהויות?  בעברית היא נשמעת קצת אחרת מאשר בערבית בטון המלנכולי הרך, אפילו בצבע הקולי. אבל זהו צד שני של אותה מטבע. בשתי השפות – אותנטית.
אבו נסאר נמצאת על תדר של הזיה/ חלום. הלמות הקצב הריטואלי, צליל הפסנתר טוענים את השיר במתח. גם ב"מערבולת" היא שרה על חלום אחד בו היא "צפה עם עיניים עצומות" נעה על ביטים שמעניקים לשירתה בהירות ועומק.
"Yom Min El-Ayam", – "ביום מן הימים", הוא מהיפים בין 8 שירי האלבום. טון הערגה המאופק של לונא כובש. הייתי מכנה את הביצוע הזה – שירתה הפואטית, מונעת בקצב מדוד שבו נשזרים יפה צלילי פסנתר.
Ax El-ser  – "נגד כיוון התנועה" אכן משנה כיוון. כאן לונא עוברת לראפ זועם שאינו תואם את שירה העדינה והמינימליסטית. לקראת סיום –  "אות" בעברית שזור באותו קצב רפטטיבי שבטי, כשהיא שרה באירוניה: "חתיכת נייר/ תהפוך אסור למותר/ אלוהים מחכה/ לחתיכת נייר", משהו שאינו פותר לה שאלות קיום – "אם אמצא תשובה/ אולי אשמח/ אולי אוסיף מכאוב/ רוצה לדעת כבר עכשיו/ גם אם רע גם אם טוב".
"אי" בסיום הוא שיר מלודי סימטרי להפליא,. שרה בערגה על מתיחת הגבולות כדי להגיע אל האי הנראה באופק הים הגדול.
ללא ספק – אחת הזמרות היותר מעניינות על קו התפר שבין התרבויות המקומיות. ברגישות ובחוכמה, בטונים שיש בהם מן העדינות האינטימית, אך גם מן הנחישות, מצליחה לונא אבו נסאר ליצור עולם מוסיקלי ייחודי לה.

עיבודים והפקה מוסיקלית: דרור רותם

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות