הכותרת הנ"ל היא אמירה תרבותית שמביעה תחושה של סוף תקופה, לא רק אירוע ביוגרפי עצוב. עצם המחשבה על מותו של מתי כספי  נתפסת אצלי כסוף עידן במוזיקה הישראלית.
הטיעון הזה לא מדבר רק על אדם, אלא על שפה מוזיקלית שלמה. כספי ייצג מוזיקה שנכתבה מתוך ידע עמוק בהרמוניה, ג’אז, קלאסי ופופ, שילוב טבעי בין מורכבות אינטלקטואלית לרגש ישיר, אמונה שהקהל יכול ורוצה לשמוע מוזיקה חכמה.
הרעיון של “סוף עידן” נובע לא כי אין יוצרים טובים, אלא כי המערכת והתעשיה, כמו גם אמצעי התקשורת, אינם מתגמלים יצירתיות מורכבת.
כספי היה מלחין, מעבד, נגן, זמר ומנהל מוזיקלי של עצמו. הרעיון של יוצר אחד ששולט בכל הרבדים  הולך ונעלם. לכן מותו מסמל מות דמות היוצר השלמה.
מה שמרגיש כ״סוף עידן״ הוא המעבר מתרבות של עומק לתרבות של רגעים מהירים, וכספי, בחייו וביצירתו, עומד כמו עוגן שמזכיר שפעם זה היה אחרת.
האמירה על "סוף עידן” זו אינה רק פרידה מיוצר ענק, אלא קינה על שינוי תרבותי – פרידה מתפיסה של מוזיקה.
מתי כספי היה דמות מפתח ואחד היוצרים החשובים והמשפיעים ביותר במוזיקה הישראלית. על רוב ההקלטות המקוריות שלו לא חל חוק התיישנות. לא איבדו את מחיוניותן הראשונית. העיבודים העשירים ואיכות ההקלטות של אז שימרו את מרבית שיריו במצב מעולה.
גאון? אכן, אמרו עליו שהוא כזה. מה זה גאון? המוסיקולוגית ד"ר ציפי פליישר כתבה מחקר בן 300 עמודים וארבעה כרכים, שכולם מתי כספי. בהשקת הספר בבית היוצר, הודה כספי שהוא הופתע מאוד, אבל הוא המשיך לעלעל במחקר, כי לא הבין הכל. "לא למדתי מוסיקולוגיה. למדתי לנגן בפסנתר ובעוד כמה כלים. היצירה שלי באה מהבטן. אני מקיא אותה בשלמותה. אני לא מתכנן שומדבר".
אכן – השלמות הזו של מילים-לחן-עיבוד היא שמייחדת את המוסיקה של מתי כספי. כמעט כול שיר שלו מזוהה עם העיבוד המקורי שלו – אם זה העיבוד של "כשאלהים אמר בפעם הראשונה", שממשיך להיות רלוונטי מאז הקלטתו ב-1974. גם העיבוד האקוסטי היפהפה ל"איך זה שכוכב", כולל השירה התחושתית המחלחלת של כספי.
מתי כספי הוא יוצר של מנגינות נהדרות, הרמוניות עשירות ("ברית עולם"), מעבד בחסד, קליידוסקופ של גוונים מוסיקליים, השפעות מזרחיות ועד ברזילאיות, קלאסי, ג'אז וחיבור למוסיקה הישראלית הותיקה של גדולי המלחינים מדוד זהבי ועד סשה ארגוב. זוהי מורכבות מוסיקלית ,שיש בה המון ניואנסים נפלאים: העיבוד האקוסטי היפהפה ל"אחרי שנסעת" ("ואותך") למילים של שלמה גרוניך, וכמובן הסימביוזה המופלאה עם השירים של אהוד מנור. 
גם הגרסאות המקוריות של "כלבלב הו בי די בם בם", "ברית עולם", "ימי בצורת", "ילדותי השנייה", "נוח", "לא ידעתי שתלכי ממני", "שיר עם נקי" , לא איבדו מהיופי הראשוני שלהם. הביצוע של כספי ל"ביום מסה", למילים של משה טבנקין מצמרר גם היום כ-37 שנים אחרי שהוקלט. המיקס של "נוח" עם "שוקולד מנטה מסטיק" אינו זקוק לשיפוצים.
כספי שיתף פעולה עם רבים מהיוצרים החשובים בישראל, ביניהם אהוד מנור, חוה אלברשטיין, שלמה גרוניך ואחרים. שיתופי הפעולה הללו יצרו שירים על זמניים, שהפכו לנכסי צאן ברזל במוזיקה הישראלית. בהלחנת  טקסטים של משוררים ופזמונאים, כמו לאה גולדברג, נתן זך, אהוד מנור, יהונתן גפן,  הצליח להעניק למילים משמעות מוזיקלית ייחודית. הוא התמודד עם טקסטים פואטיים מורכבים וחיבר להם לחנים מעצימי משמעות.
הוא הרבה לשלב אלמנטים ממוזיקת עולם בתוך יצירותיו, מה שהפך את העיבודים שלו לעשירים ומורכבים, לעיתים עם מהלכים הרמוניים לא שגרתיים. הוא השתמש בקולו כאמצעי לביטוי רגשות בעדינות ובדיוק רב. יכולותיו הווקאליות הייחודיות בלטו בשילוב בין דיוק טכני יוצא דופן בעיבודים ובהלחנה, לבין רגש עמוק, מה שהעניק ליצירותיו ייחודיות נדירה של אינטלקט ורגש.
אהוד מנור אמר על מתי כספי: "המוסיקה של מתי כספי היא בשבילי מקור שמחה, נחמה והשראה, כשהכרתי אותו, הוא היה חייל רוק, ששר בלהקת פיקוד דרום. הצלילים הראשונים שהשמיע באוזני פעלו עלי כשיקוי קסמים. שמעתי בהם מענה אינטימי מרגש לתחושות שביקשתי להביע במילים."
המוסיקה של מתי כספי התאפיינה בעומק, ברגישות, בחום, בהומור, בעצב, בכאב, בפסימיות אופטימית ובאופטימיות פסימית. כל המרכיבים האלה מתיישבים  בטבעיות אלה בצד אלה בחיינו, מתחברים ליצירה אחת.
המוסיקה של מתי כספי היא ציפור שיר נדירה, מקורית, מיוחדת ומורכבת כנפש האדם. היא לא תתיישן לעולם.

מי ששר
מי ששיר בליבו נקשר
לא יאמר לי שאי אפשר
לגלות, כשהדרך נגמרת,
דרך אחרת.
מי ששר
מי ששיר בליבו נקשר
לא יאמר לי שלא נשאר
דבר מכל מה שעבר
זה מכבר. (אהוד מנור-מתי כספי)

צילומים: מרגלית חרסונסקי

מותו של מתי כספי סוף עידן במוסיקה הישראלית "ברית עולם" עם הפילהרמונית

 היא חזרה בתשובה

זו ילדותי השניה

 הנה הנה

מתי כספי פייסבוק