בעשור הנוכחי בולט בישראל שילוב בין אמני פופ-ים תיכוני מסורתי לבין אמני פופ-אלטרנטיבי/היפ-הופ. סקירה וניתוח של הזמרים/זמרות ה-פופולריים ביותר בישראל נכון לשנת 2025, בהתבסס על נתוני הסטרימינג של Spotify, השמעות ברדיו, וביקוש בהופעות חיות (ולא על “הטעם האישי”) מניבה את הרשימה הבאה:
1. עומר אדם
עומר אדם מוביל בקטגוריית השירים המופצים ביותר בספוטיפיי בישראל בשנה האחרונה ומופיע בראש רשימות הסטרימינג המקומיות. בנוסף, הוא מופיע במקום ראשון בדירוגי הופעות חיות עם ביקוש גבוה במיוחד לכרטיסים.
2. אודיה
אודיה מופיעה מאוד גבוה במדדי הסטרימינג המקומיים, ובדרך כלל במקום השני ברשימות של Spotify הישראלי, אחרי עומר אדם.
3. פאר טסי
מבין האמנים המבוססים, פאר טסי מוביל אחת מהשירים המושמעים ביותר ברדיו ברמה שנתית, מה שמצביע על חשיפה רחבה מאוד.
4. אושר כהן
אושר כהן נמצא גבוה בדירוגי ספוטיפיי בישראל, כולל בין האמנים המקומיים המושמעים ביותר.
5. אייל גולן
אייל גולן נותר אחת הדמויות החזקות בסצנת המוזיקה הים-תיכונית בישראל, הוא בין הראשונים במצעדי הסטרימינג וממשיך לקבל הרבה השמעות ברדיו.
6. טונה
טונה מופיע בדירוג הספוטיפיי בין האמנים המקומיים המובילים, עם שירים שמושמעים רבות בישראל.
7. רביד פלוטניק
רביד פלוטניק מופיע בפסגות הסטרימינג המקומי, הן עם שירים סולו והן עם שיתופי פעולה.
ספוטיפיי
לפי Spotify Wrapped, האמנים הישראלים המושמעים ביותר כוללים בראש ובראשונה את עומר אדם, אך גם אודיה, פאר טסי, אושר כהן, אייל גולן וטונה – הן בהיקפי ההפצה והן במספר ההאזנות החודשיות.
רדיו
נתוני מדיה פורסט מראים שפאר טסי ואייל גולן נמצאים מאוד גבוה בהשמעה בתחנות הרדיו המקומיות, במיוחד עם שירים מובילים שנשמעים לאורך חודשים.
הופעות חיות
מידע על הופעות חיות מצביע על כך שעומר אדם, רביד פלוטניק וחנן בן-ארי הם בין המבוקשים ביותר לכרטיסים ולעמידה בסולד־אאוט בבמות הגדולות בישראל.
הדירוגים האלה מעידים בבירור על שינויים משמעותיים בצריכת מוזיקה בישראל, ולא רק על חילופי דורות של אמנים. מדובר בשינוי עמוק באופן שבו מוזיקה נוצרת, מופצת, נמדדת ונצרכת
מי הם הזמרים זמרות האהובים ביותר בישראל – עומר אדם עם אודיה ושרק – צמוד צמוד
ניתוח ומסקנות
1. מעבר מכוח עורכים לכוח קהל
פעם רדיו (גלגלצ, רשת ג’) קבע טעם, עורכים, ועדות, פסטיבלים, אלבום שלם היה יחידת המדידה. היום Spotify, TikTok, YouTube, סינגלים, פלייליסטים, ויראליות. הקהל “מצביע” בהאזנה, לא בביקורת. לכן אמנים כמו עומר אדם, אודיה, אושר כהן וטונה מובילים — הם מדברים ישירות לקהל, בלי מתווכים.
2. התחזקות הפופ־ים־תיכוני כזרם מרכזי (לא “נישה”)
בעבר מוזיקה מזרחית היתה פריפריה / נישה, נאבקה על על לגיטימציה וזכתה להכרה מאוחרת היום זה המיינסטרים עצמו שמאפייניו שפה רגשית ישירה, לא מתנצלת, חיבור חזק לחיי היומיום, זוגיות, אמונה, זהות, הנתונים משקפים השלמת מהפכה תרבותית: לא “כניסה למרכז” אלא השתלטות עליו.
3. ירידה בכוחו של “האלבום” ועלייה של נוכחות רציפה
בעבר: אלבום כל 2–3 שנים שלווה במסע יחסי ציבור. ביקורת בעיתון קבעה נרטיב היום: זרם סינגלים קבוע, נוכחות תמידית בפלטפורמות, מי שנעלם – נשכח. זה מסביר למה אמנים עם קצב שחרור גבוה מנצחים במדדים.
4. שינוי ביחס לאותנטיות
בעבר: “אותנטיות” היתה תוצר של מורכבות, עומק, אליטיזם תרבותי, רוק, אינדי, טקסטים עקיפים היום: אותנטיות נמדדת בחשיפה רגשית ישירה, כאב, וידוי, דיבור בגוף ראשון, פחות מורכבות טקסטואלית, יותר אמת תחושתית. הקהל מעדיף הזדהות על פני תחכום.
5. הופעות חיות כמדד עליון
בעידן הסטרימינג הצלחה (כסף) מגיעה מהופעות. קהל צעיר מחפש חוויה קולקטיבית. סולד־אאוט – קנה המעדה האמיתי. אמנים שלא מצליחים למלא אולמות, גם אם זוכים לשבחי ביקורת נשארים מאחור. .
6. ומה נחלש?
כוח הביקורת הממסדית, מרכזיות הרוק הישראלי הקלאסי, מעמד “האמן החשוב” שאינו גם פופולרי. הוא לא נעלם אבל אינו קובע את הטון.
השינויים בדירוגים אינם מקריים. הם משקפים דמוקרטיזציה של הטעם, עליונות של רגש מיידי, חיבור לזהות מקומית, מעבר מחינוך תרבותי לצריכה חווייתית המוזיקה בישראל לא נעשתה “פחות טובה” או “יותר שטחית”, —
היא פשוט מדברת בשפה אחרת, לקהל אחר, דרך כלים אחרים.
רביד פלוטניק – אמפי אשדוד
