אילנית

נחמה

אילנית

מילים: רחל שפירא לחן: נורית הירש
5/5

למראית עין, המשכנו בשגרת חיינו, בלי לבקש לצאת מתוכה בדברים גדולים ונפלאים, אבל משהו התרחש, השלוה הופסקה, ואי אפשר היה עוד לעבור לסדר היום הרגיל. רחל שפירא כתבה על ההתמודדות הקשה ברגע של משבר ועל הצורך בנחמה ברגעים מסוימים וההיזקקות לכוחם המחזק והמרגיע של האנשים שלצדנו.  ההתמודדות היא מתוך סיטואציה זוגית: "זה בזו נביט … לפעמים אני, לפעמים אתה כה זקוקים לנחמה". 
"מאין כוחות נשאב". – הקשר הזוגי נועד להציע נחמה אל מול הקשיים. התמיכה זה בזו מסייעת עד יעבור זעם – "לפעמים אני לפעמים אתה" הוא ביטוי להדדיות המנחמת. גם הסתיו הוא מקור נחמה, מרגיע את בערת הקיץ.
המנגינה של נורית הירש  ספוגה בתחושה של נחמה וחמלה. הירש הצליחה לתרגם את הלך הרוח של המשוררת למנגינה נוגה רבת חסד. השיר נכתב והולחן במיוחד עבור אילנית ונכלל באלבומה "אל הדרך" (1981), אבל כדאי לשים לב גם לביצוע המיוחד של חוה אלברשטיין לשיר.

אילנית  – "נחמה"

חוה אלברשטיין – נחמה

ולכאורה עסקנו בשלנו/ רק בשלנו/ בלי לבקש גדולות ונצורות.
שלווה מופרת/ וכבר אחרת/ ואין טעם לכסות/ כי בפתח נכנסות –
התמורות.
מי שצמא לכל מחווה של חסד/ אוזנו תופסת – איך הקריאות חוצות את הרחוב
שואל עדיין/ שואל מאין/ כן, מאין כוחות לשאוב.
זה בזו נביט/ ונתמה שנית/ אם ראינו נכונה
לפעמים אני/ לפעמים אתה/ כה זקוקים לנחמה.
מי שחווה את בערת הקיץ/ ליבו לבית/ ופני הנוף ראי לחרדותיו.
את מי ישביע/ את מי ירגיע/ ועל מה יתפלל עד סתיו.

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות