יאללה, פנו את הסלון. הזמינו השכנים שממול. יש סיבה לחפלת היפ הופ שתרעיד את התקרה למטה. הקליפ אומר הכל: 25 שנה לקח לסאבלימינל ומוקי לאחד כוחות, כך טוען דף המידע שנשלח עם השיר. האם זה היה צריך לקרות קודם? לא בטוח, הראשים אז לא דיברו מן הסתם כמו שהם מדברים בהופעה הזו, שמחברת שירים למפגן אנרגיה מוזיקלית, כאילו לא היה אתמול ואין מחר? נעזוב חפירות ושאלות, העיקר שזה קורה.
סצנת ההיפ הופ הישראלית חוגגת נלהבת, קופצנית ואנרגטית מלווה במסר אחדות לוקאל-פטריוטי לכל ה"אחים" ו"האחיות" על לב אחד, אהבה אחת, וגם דיר באלק – שום בן זונה לא יכול עלינו.
האמת: אין לי ביקורת על ההתפרצות הזו. זהו חיבור של היפ הופ וגרוב שמביא לשחרור הגוף והנשמה, שילוב קסום של ראשים חוגגים, ביטים שמפמפמים את הלב, ליריקה שמדברת לנשמה, תנועות שמאפשרות לגוף להשתחרר ולהגיד – ההיפ הופ הוא הרבה יותר ממוזיקה, הוא דרך חיים.
סאבלימינל עם מוקי ריספקט נופל וקם ילדה סוכר מאמי
