פבלו רוזנברג צילום מרגלית חרסונסקי

פבלו רוזנברג – בדמעות שאת בוכה

/5

פבלו רוזנברג כתב על אהבה כיישות עצמאית שממשיכה להתקיים גם כשזוג מתנתק.  הוא האניש אותהבתאור מטפורי – היא "כמו קבצן בפתח זקוקה לנדבה", כאילו נמצאת במחסור. האהבה היא המוקד, בשמה יש יש להציל/ לשקם את היחסים, אפילו במצב שמרגישים זרים ובודדים. גם כשהם "נשרפים בחום האהבה" – היא (האהבה) אף פעם לא תשבע.
השיר מקדש את האהבה, ואז מגיעה שורה מנותקת – "בדמעות שאת בוכה/  גם אני בוכה איתך", ה"אני" נכנס כאן באופן מוזר. צערה הוא צערו, ולא ברור על  מה. על אובדנה של האהבה? על הנתק למרות שהיא (האהבה) עדיין קימת ביניהם.
גם אם הטקסט אקראי וחסר בהירות, המנגינה והטון, משדרים את תוגת הדכדוך במצב של אובדן אהבה. מבחינה זו ארע כאן נס מלודי בשיר הזה, ופבלו מגשימו בטון נמוך, בשיר שאינה משתפכת אלא מביעה צער ועגמת נפש.

**** השיר הוא חלק מאלבום הסולו הראשון של רוזנברג, "רק הלב יודע".  למצעד של רשת ג' הוא נכנס ב־3.12.1995,  הגיע לראשו ושהה בו שבועיים. במצעד השנתי הגיע  ללמקום העשירי.

לפעמים אנחנו זרים ובודדים עם כל האהבה
היא לבדה היא בטח כמו קבצן בפתח זקוקה לנדבה
אם בשמה תצליחי להציל אותנו/ בידך אפקיד רוחי
בדמעות שאת בוכה/ גם אני בוכה איתך
בדמעות שאת בוכה/ גם אני בוכה איתך
ולפעמים אנחנו כלים ונשרפים בחום האהבה
והיא כהרף עין מוצאת לאן ללכת אף פעם לא תשבע
אם בשמה תתני לי להציל אותנו/ אנסה בכל כוחי
בדמעות שאת בוכה/ גם אני בוכה איתך
בדמעות שאת בוכה/ גם אני בוכה איתך

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות