ביקורת? תחסכו ממני. תלחצו מטה על הלינק לביקורת ההופעה. מבחינתי אין כל חדש. התיעוד של ההופעה המשותפת מאשר: אם יש סולם למיינסטרים מחניף במוסיקה הישראלית – לרמי קלינשטיין וקרן פלס אין מתחרים. הם סולד אאוט!  השניים מתחבקים בחיבוק של זהב ופלטינה. שני יוצרים וזמרים שלקחו את הדואט לפסגות ההתרגשות והרגשנות. מתעופפים שם. עפים על עצמם. חוגגים זה את זו. מה רע? הקהל מתרפק, מתענג. הוא שילם בשביל זה.
תקשיבו ל"אם אלה החיים". תגיעו עד הדואט של "צעיר לנצח". המלודרמה השיתופית היא חבילת להיטים אולטימטיבית. אלבום שנותן תחושה שקליינשטיין (כזמר – בשיאו) את פלס לא רק הפכו לפסקול המחרוזות של עצמם, אלא מגישים אותו עם פרחים ומיקרופון לקהל – בלב נדיב ופתוח. התכלית הזו בוקעת מהאלבום בענק. ביקורת? הקהל ירגום את המבקר הפיינשמקר. שיעוף לו מהעיניים.

דיסק 1: על הגשר הישן, רצה הביתה, מתנות קטנות,  לשם,  לחיות, קרן בהפתעה לרמי, ואת, אם אלה החיים, תפוחים ותמרי, . תודה

דיסק 2:  עד אשר ישוב,  אהובת הספן,  איתי,  מבול, בגידה, עניין של זמן,  רק אלוהים, מחרוזת אש בנובמבר, צעיר לנצח

צילומים: מרגלית חרסונסקי

רמי קלינשטיין קרן פלס – ביקורת ההופעה בהיכל התרבות ת"א

וידיאו "תפוחים ותמרים"

וידיאו: "ואת"