שחר טבוך מאמא

שחר טבוך – מאמא

שחר טבוך מנסה להמחיז את סיפור יחסיו עם אמא, בשירה ובדיבור, הרבה רגש בלי דרמה, צפוי עד נדוש

מילים וללחן: שחר טבוך עיצוב עטיפה וקליפ ומילים: Avoxvision
3/5

האם אני מזהה טרנד – ילדים של אמא שרים לה תודה בתוך צונאמי של רגש ודמעות? גם שחר טבוך מתרפק. הוי, מאמא. מי אני בלעדייך. לא אשכח לך – תמיד קיבלת אותו כמו שאני. שיעשה מה שיעשה. מה לא עשתה בשבילו. אפילו לימדה אותו לאהוב. אבל עכשיו זמן לעזוב, כי "עכשיו הכרתי את מי שבשבילו אני עוזב",
משתתף בצערה על עזיבתו. האם מצפונו נוקף אחרי כל מה שעשתה בשבילו? גם מאמא אהובה מבינה שהחיים מנצחים, וכשלו יהיו ילדים – זה יקרה גם לו. בינתיים -געגועים לחיבוק כמו פעם, רצון לברוח מהבגרות ולהיות שוב ילד של מאמא.
שחר טבוך מנסה להמחיז את סיפור יחסיו עם אמא, בשירה ובדיבור, הרבה רגש בלי דרמה, מבנה פשוט של בית מנגינה ופזמון.
צפוי עד נדוש – בטקסט, גם במוסיקה.  פניו של התגלית הגדולה למיינסטרים מתקתק
נכון, מה שנחשב “קיטשי” הוא עניין של טעם אישי ותרבותי – מה שאדם אחד רואה כקיטש, אדם אחר עשוי למצוא כמוזיקה מרגשת ואותנטית. אני מאמין לטבוך שככה הוא חש, אבל בשיר הזה אני מתקשה להשתתף בתחושתו.

שחר טבוך מאמא

את זוכרת שברחתי הביתה מוקדם/ כי צחקו עליי בכיתה
איזה תנועות מוזרות / מה אתה רוקד בהפסקה   
זה לא היה לי קל / אני בטוח שגם לך
אבל החזקת את זה בשבילי/ ואני אף פעם לא אשכח 

כשאמרת לי/ לא משנה מה יחשבו מה שבלב שלך תעשה
אם זה לשיר תמשיך לשיר אם לנגן אז תנסה
רוצה לרקוד אז לא לפחוד אני אהיה לך מגן
ואחריי 10 שנים בזכותך אני פה מנגן 

מאמא כמה עשית בשבילי/ את לימדת אותי איך לאהוב
את לימדת אותי איך 
אבל מאמא אל תבכי בגללי/ כי עכשיו זה הזמן לעזוב
מה שבטוח זה זמן לעזוב

3 עבודות ביום/ 3 ארוחות ביום
3 בלילה את חוזרת רק מתעניינת מה איתי 
מסיעה אותי מפה לשם משם לפה
הפכת אותנו בחייך לתפקיד המרכזי 

אבל עכשיו הכרתי את מי שבשבילו אני עוזב 
ואני רואה שאת שמחה אבל זה גם שובר לך את הלב 
שהגוזל שגידלת עוזב עכשיו ת’קן 
אבל כתתקשרי אליו לבוא הוא תמיד אגיד לך כן

מאמא כמה עשית בשבילי
את לימדת אותי איך לאהוב
את לימדת אותי איך
אבל מאמא אל תבכי בגללי
כי עכשיו זה הזמן לעזוב
מה שבטוח זה זמן לעזוב

ואולי יום אחד כשיהיו לי ילדים
אני אבין תמשמעות של הקרבה ללא תנאים
אני אוהב אותם, אחיה אותם, אחבק אותם, 
כל זה בשביל לראות אותם בסוף עוזבים?

ועכשיו כל שיחה שלי איתך עושה לנו לבכות
והפעם את בוכה ואני זה שמחזיק את הדמעות 
ויש ימים שאני פשוט רוצה לברוח מהבגרות וכל הדאגות
ולחזור להיות הילד של אמא ולחבק אותך לשעות

 

שחר טבוך פייסבוק

 

share

0 אהבו את זה

share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן