כמה אבטיפוס 2021 דומה לאבטיפוס ניינטיז! יש כאן תבנית מוסיקלית, שאינה עוברת מהפכות. כלומר – נאמנים לסגנון הישן והטוב.  מה, אתם לא יודעים מי זו אבטיפוס? "תשאירי לי מקום לחבק אותך", "בוקר טוב עולם", "מועקה",  "נמסים מאהבה". להתאהב מחדש? לא בהיסטריה, לא לתלוש שיער, אבל אין לי בעיה לתת אהבה – כמאמר השיר – ללהקה שמאחדת שורות וכוחות על בסיס הרכב הבסיס המוגדר בדף הקומוניקט "מיתולוגי", שומרת על צביונה המלודי ואינה מתימרת ליותר ממה שהיא – פופ פשוט, סולידי, הרמוני, לנסיעה ממוזגת באמצע הקיץ המהביל.
השיר הוא מדריך ליחסים בין אנושיים. המסר נדוש ושחוק הגם שהוא נכון. "אתה לא יכול לדרוש אהבה, אתה רק יכול לתת אותה". האם אהבה היא תולדת הנתינה? – יש מצב. אם אהבתנו תלויה בנתינה שלנו שנובעת מתוך רצון, אז היא בשליטתנו, והיא אינה תלויה בדבר, ולכן אין אכזבות. אדרבה, הנותן הכי גדול מקבל הכי הרבה, מכיוון שבלהיות נותן יש סיפוק.
המנגינה משדרת  תוגה מנחמת. השירה של איל שכטר טעונה בהתכוונות אמיתית. קולות החברים עוטפים ברגישות הרמונית. השיר מתפתח לשירה אמוציונאלית שמפזרת את עננת הדכדוך.

אבטיפוס אתה לא יכול לדרוש אהבה

אתה לא יכול לדרוש אהבה/ אתה רק יכול לתת אותה/ ולקוות שהיא תחזור
וכשאתה ממתין אל תאבד תקווה/ לפעמים היא מתעכבת כל הדרך חזרה
כל הדרך חזרה הביתה/ כל הדרך חזרה להתחלה/ כל הדרך חזרה אליה/ כל הדרך חזרה לעצמך
אתה לא יכול לכעוס על כל העולם/ ולצפות שיחבקו אותך כשאתה נשבר
וכשאתה מפנה את גבך לאהבה/ היא לא תמיד תהיה שם/ כשתסתובב בחזרה
כל הדרך חזרה אליה/ כל הדרך חזרה לעצמך/ כל הדרך חזרה הביתה/ כל הדרך חזרה לאהבה
החלון מואר מוקדם בבוקר קר/ מתחת לשמיכה היא רק רוצה חיבוק
והזמן לא נעצר כשהלב נשבר/ גם כשהוא נרפא הוא נשאר סדוק
כל הדרך הביתה/ כל הדרך הביתה/ כל הדרך חזרה להתחלה/ כל הדרך הביתה/ כל הדרך
אתה לא יכול לדרוש אהבה/ אתה רק יכול לתת אותה/ ולקוות שהיא תחזור

הרכב: אייל שכטר – שירה וגיטרה אקוסטית, אמיר בן דוד – שירה וגייטרות, טל יניב – קלידים, שרון הולצמן – בס ושירה, רונן אברון – תופים

אבטיפוס פיסבוק