אביב אלוש מתגעגע ל"טוב אמיתי". כשמדובר ב"געגוע", ההנחה היא ששרר כאן "טוב אמיתי" בעבר. כלומר: מושג הגעגועים מתייחס למצב שהיה קיים. לצד הטוב תמיד קיים הרע. זוהי חוקיות הקיום. אלוש מתכוון ככל הנראה לטוב יחסי. מצד אחד רוצה "לגלות את עצמו באחר" (את טוב שבעצמו) אבל גם מדבר בשם רבים ובהכללה פשטנית – "התרגלנו לראות רק פגמים חסרונות/ ולגדול על חשבון אחרים". "איבדנו את הלב התמים" האם אלוש מתייחס למצב עכשווי או שמדובר בכמיהה נצחית בשאיפה לטוב מושלם? הרי כבר סיטואציית עגל הזהב הוכיחה, שבכל מצב שבו האדם פוגם במהותו ומוכר את נשמתו לתאוות הממון-שליטה-סגידה נוצרת תהום פעורה המעידה על קרע עמוק במערכת היחסים שבין האדם לחברו.
השיר אינו מתעמק בהנ"ל. אביב אלוש נשאר על פני השטח. המוסיקה מכילה משהו ממה שחסר בטקסט – משדרת רגשותיו של המתפלל והמוכיח בשער בשם ה"אני" וה"אנחנו" החל מהפתיח השמיימי, החספוס הקולי שיוצא מאזורים שמתחת למיתרי הקול, המנגינה ה"עגולה" והיפה עליה נישאת משאת נפשו ושירת היחדיו. מכל הבחינות האלה השיר הוא תרגום אמיתי של מנגינת הלב.
אביב אלוש לב פתוח במאי: שי יחזקאל צילום: דוד סידר
טעינו לחשוב שאפשר לאהוב/ בלי לבנות חומות סביב השנאה
הגבול דק מאוד ונסדק הוא לרוב/ על ידי אהבה מדומה
אנשים שכחו איך לסלוח/ לא לימדו אותנו איך לוותר
כי כשאדם הולך נגד הרוח/ הוא מקיף את הלב בגדר
הלב שלי פתוח רוצה לגלות את עצמי באחר
ויש בי געגוע לתת את הכל בלי לפחד להישבר
הלב שלי פתוח רוצה לאהוב בלי לרצות לקבל
ויש בי געגוע לטוב אמיתי אני לא מוותר
התרגלנו לראות רק פגמים חסרונות/ ולגדול על חשבון אחרים
במרוץ דמיונות של הישגים וכבוד/ איבדנו את הלב התמים
אנשים כאן צמאים לניחוח/ של פרדס ושל מים חיים
כי כשהחומר יישא אל הרוח/ הוא יביא איתו שלל של צבעים
הלב שלי פתוח רוצה לגלות את עצמי באחר
ויש בי געגוע לתת את הכל בלי לפחד להישבר
הלב שלי פתוח רוצה לאהוב בלי לרצות לקבל
ויש בי געגוע לטוב אמיתי אני לא מוותר
אנשים שכחו איך לסלוח לא לימדו אותנו איך לוותר
כי כשאדם הולך נגד הרוח הוא מקיף את הלב בגדר
