אביגייל רוז שרה את אחד הסטנדרטים המוכרים והיפים ביותר של הג'אז והבוסה נובה. "קורקובדו" (הר בריו דה ז'נרו, עליו ניצב אחד הפסלים הגדולים ביותר של ישו) שהלחין אנטוניו קרלוס ז'ובים, התפרסם לראשונה בביצוע של אסטרוד ז'ילברטו בליווי הסקסופוניסט סטן גץ (1963). הוא נקרא גם Quiet Night Of Quiet Stars, ונשמע כך בתרגום חופשי:
"לילות שקטים של כוכבים שקטים, צלילים שקטים מן הגיטרה שלי/ צף על שתיקה הסובבת אותנו/ מחשבות שקטות חלומות שקטים טיולים שקטים על יד זרמים שקטים/ וחלון המשקיף על ההרים והים/ זה המקום שבו אני רוצה להיות איתך כל כך קרוב אלי/ עד דעיכתה הסופית של גחלת החיים/ אני שהייתי אובד ובודד, שהאמין שאהבה הייתה רק בדיחה טרגית מרירה, מצא איתך את משמעות הקיום, הו אהובתי"
גרסתה של תלמה אליגון, אמה של אביגייל רוז:
"אל הרגע בו אולי/ יהפוך הוא לוודאי/ כל חיי לרגע זה ציפיתי/ כשאל תוך עיניי תשקע / כמו השמש בנשיקה/ בלי שתהסס מדאגה / שעם שחר לא תאהב עוד/ את ידך בכף ידי/ בבטחה ולצידי/ אתה הוא והשאלות כבר תמו/ ורוח על המים/ ותכלת בשמיים/ ימיך נשזרים בתוך ימיי / כיפת זהב עליך ועליי"
בגרסה העברית החדשה לא קיים הפן האישי המתייחס לפער שבין האהבה כפי שנראתה בעיניו בעבר ובין מה שהוא חווה בהווה. השיר של רוז מתמקד בהפיכת הספק שבהגשמתה של האהבה לודאי.
מוסיקלית, אביגיל רוז קרובה לגרסת המקור של אסטרוד ז'ילברטו. היא שרה את השיר ממקום שנמצא עמוק מתחת למיתרי הקול, ברגישות מופלאה, משדרת האמת שלה בטון נוגה ומתכוון, בעיבוד בוסה פונקציונאלי עדין.
*** אביגייל רוז על השיר: "מגיל אפס אני מקשיבה לאנטוניו קרלוס ז'ובים, והוא נטוע בליבי ובגופי הרבה שנים, כל זה הודות לאמא שלי, שבזכותה גדלתי עם המוזיקה הזאת. והיום להקשיב לו – זה כמו להיכנס לבית עם ריח של העוגה של אמא. לשיר ג'ובים זה החיבוק של אמא מתחת לשמיכה כשהמיטה עוד חמה ונעימה".
וידיאו: קובי פלשמן
