העולם חיכה לה כמו היתה המושיעה הנכספת. האם ההר הוליד עכבר? כמו שלושת האלבומים הקודמים שלה, "30" מתייחס לגיל מסוים בחייה של אדל. שלושים הוא הגיל שבו התחתנה עם בן זוגה, סיימון קונקי, מממנו נפרדה בהמשך. אלבום האולפן הרביעי שלה, מחזיר לאדל שהעולם ציפה לה – משירי שברון הלב ועד שירי נצחון האהבה, והיא מוצאת אהבה – עם עצמה. מנגיעה בגירושים והתייחסות לבנם אנג'לו בן ה-9.
ההמשך ל-"25" של 2015 התחיל עם הסינגל המוביל שלו "Easy on Me". בשיר אדל מסבירה את החלטתה לנטוש את נישואיה בשנת 2019, תוך שהיא מבקשת את בנה ובעלה לשעבר להבין אותה. "שיניתי את מי שאני כדי לשים את שניכם במקום הראשון", היא שרה, "אבל עכשיו אני מוותרת". הרגע הזה, כל כך אמיתי ונקי, שהוא מעביר צמרמורת לאורך עמוד השדרה שלך.
"תרגיע ילדי/ אני עוד הייתי ילדה"/ לא קיבלתי את ההזדמנות להרגיש את העולם סביבי / לא היה לי זמן לבחור מה בחרתי לעשות", שרה אדל בפזמון הממריא של הבלדה בליווי פסנתר.
במהות אדל לא ניסתה אלבום שונה מקודמיו, בהתחשב בנתוני המכירות שלהם, אי אפשר היה להאשים אותה שסירבה אפילו להתעסק עם נוסחה אחרת. אחרי יותר מעשור באור הזרקורים, שירי אדל הפכו לשם נרדף לשברון לב, אבל כפי היא מדגימה בחוכמה שאף פעם לא מאוחר מדי לשנות דברים ולהתאהב בעצמך לשם שינוי.
יש גם כאן משהו שאי אפשר להתווכח איתו: אדל תמיד הייתה ישרה עם עצמה – בכל תחושה שהרגישה, ויש כאן מיידיות חדשה. אפשר לזהות היא נוקטת גישה מעט אחרת המזכירה את טיילור סוויפט, ומה שנשאר אמין אצלה – החיבור רגשי. עבור אדל, "30" הוא פריצת דרך רגשית הולדה אלבום גלוי מרענן וחושפני.
היא מתמודדת עם אשמה, בושה וחוסר ביטחון בגלל הגירושים האחרונים שלה אך עם תחושת שחרור, חזרה לחיים, סליחה עצמית ורומנטיקה חדשה ומתפתחת. אלה שירים במפתח חייה. המילים מחליפות רומנטיקה של מתבגרים בבחינה עצמית אמיתית, ההלקאה העצמית (לפעמים אכזרית, לעיתים לועגת), התקווה, הקבלה – מותאמות במיומנות מוזיקלית. עיבודים המשקפים את הרגע הנוכחי, ונוכחות קולית חמה ורב-גונית כמו שאדל מצטיינת בה. ריגושים שלוקחים בשבי (To Be Loved) אלבום של קתרזיס, ותרפיה, הכי קשוח והכי חזק שלה עד עכשיו.
