אהוד בנאי ממשיך לנסוע צילום מרגלית חרסונסקי

אהוד בנאי ממשיך לנסוע

אהוד בנאי נוסע בין כול המחוזות האלה שעושים את היצירה שלו למה שהיא.

דיסק משולש, אן.אם.סי
5/5

"השביל הזה מתחיל מכאן/ לא סלול לא תמיד מסומן" (מ"יוצא לאור")

כבר עבר כברת דרך מאז יצא אהוד בנאי ממשיך לנסוע, אבל הנסיעה ה"משולשת" ההיא לא פג תוקפה. מה ההבדל בין אהוד של הקלטות אולפן לאהוד בנאי של הופעה חיה? לא קטן. העובדה שאהוד בנאי הלך על קופסה של שלושה דיסקים מהופעות חיות (סיבוב הופעות מקומי 2003-2006) אומרת שגם הוא הבין סוף סוף שמדובר בעולמות שונים, ושזה היה חייב לבוא.
קחו את השיר שפותח את המסע – "אביא לך". שבע וחצי דקות של שיר. באלבום אולפן הוא לא היה מרשה לעצמו את זה. כאן הוא לוקח את הזמן, בתזמור, באלתורים. השביל הזה פחות סלול, פחות מסומן. אבל בנאי זקוק לשבילים האלה בהופעה, כי הוא זמר שמייצר אווירה. טרובדור שרוצה להעביר סיפור, לבטא רגש ולא חאפ-לאפ. זה לא רק השיר. זוהי גם העטיפה-אווירה, לנגן מפוחית "דילנית" מלנכולית ב"אל תפחד", לערבב אקוסטי וחשמלי, פולק, בלוז רוק וים-תיכוני, קודש וחול. בלדה עצובה וקצב חפלאי. זמן הופעה בהחלט אינו זמן אולפני.
מסע ארוך. 39 שירים, 3 דיסקים, למעלה משלוש שעות. נדמה לי שגם הופעה ארוכה שלו אינה נמשכת פרק זמן כזה. אבל אם לוקחים שתיים-שלוש או ארבע הפסקות, מקבלים את אהוד בנאי בשעותיו היפות ביותר. בנאי שנע בין רחוב "האגס 1", לברוקלין, לפלורנטין. זה לא רק להיט פה, להיט שם. זה המכלול – הרגעים הכי חמים שנבחרו, עיבודים מלהיבים ("כלבים משוגעים", "סרט רץ", "היום", "דוד ושאול")
שאגדיר את בנאי? תקשיבו ל"כולם יודעים" (דגימת סאונד למטה) תקשיבו ל"ניצוץ האהבה" מה זה? יווני, מזרחי, חסידי, רוק. לא יודע. זה קודם כל אהוד בנאי, נטוע באדמה הזו, אבל גם קוסמופוליטי, זמר עם וזמר מחאה וזמר נשמה וגם יוצר שמרגיש את הדופק של העם שבתוכו הוא חי. שירים כאלה אינם יכולים להיוולד בארץ אחרת. שירים עבריים עם כל הניחוחות, שנוגעים גם בשווקי איסטנבול ומגיעים עד חופי פיראוס.
"ממשיך לנסוע" נקרא הדיסק, ובאמת, בנאי נוסע בין כול המחוזות האלה שעושים את היצירה שלו למה שהיא. אפילו המוסיקה הקאונטרית-קלטית מגיעה ב"הכוכב של מחוז גוש דן". וגם האפרו של ההיברומאן וההומור של הא-יידישע רסטהאמן. הבלוז שלו אינו סתם בלוז. הוא בלוז כנעני. ובבלוז שלו יש גם קולות מואזין.
שלוש שעות של לייב זה עוצמה ודרייב ושמחת חיים וצליל פריך ועסיסי (גם המפוחית נשמעת אחרת), שלעולם לא תקבלו בדיסק אולפן, ובמיוחד אצל אהוד בנאי. זה אהוד בנאי השלם, עם כול הפנים והצבעים, המלהיב ביותר ששמעתי.

אהוד בנאי פועל במה 2020

אהוד בנאי פייסבוק

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

תגובה אחת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן