בלילות – גברים בז'אנר הים תיכוני ממשיכים לקונן מול אהובותיהן הנוטשות. אושר כהן המוגדר בדף יחסי הציבור "ההצלחה הגדולה של השנה", לא רק שאינו יוצא דופן בשיר הזה. הוא מאוד לא מקורי. גם הנסיון להזכיר למתאכזרת, שמדובר ביוצר – "אנ'לא רומיאו לא בטיח/ אני נשבע לך שזה שיר/ על איך לא בא לי להמשיך", לא מעניק לשיר נקודות זכות ביחס לאמינותו. יוהרה קטנה רק בשביל להתנשא. מה הסיפור? כואב לו או לא? העובדה שהוא "מקבל על עצמו לא לחזור בדמעות זולגות" אומרת שהוא מתאפק לא לפרוץ בבכי, שלא יראו מה עובר עליו? וגם – מה זו השפה בפרוזאית המהוגנת-מגוחכת – "מקבל על עצמי"?
לא בטוח שאושר כהן ידע מה הוא רוצה לומר בשיר הזה. הוא נשמע עיסת מילים משורבטת מבולבלת, שאינה מכילה סיפור אמיתי, אלא בעיקר מנסה לשרת מטרה – עוד שיר התבכיינות מופרך על יחסי בינובינה שעלו על שרטון.
סלסול הרגש אינו מצליח לשכנע שיש כאן יותר ממה שהמילים הרזות אומרות. המנגינה – לא משדרגת, הקצב שנשתל כדי להתניע נשמע לא אינטגרלי. מומלץ לאושר כהן לצאת מנוסחאות מיינסטרימיות חבוטות ולהתחיל להשתמש בכשרונו כדי ליצור מוסיקה מקורית. סופרלטיבים כמו "אחד הזמרים המצליחים בז'אנר" לא יכולים לבוא במקום.
אושר כהן מקבל על עצמי
איך תגידי לי איך/ אפשר עכשיו לזרוק הכול/ מבלי ללכלך, השתגעתי ממך/ השתגעתי ממך
ולא לא רוצה שנחזור/ נכון היה חשוך בלב/ וקצת כואב/ אבל בסוף ראיתי את האור/ אני ראיתי את האור
ואז תלכי לי עם ההוא/ שאז הלך לך עם ההיא/ כי לא הלך לנו ביחד/
ותצאי שוב מהעיר/ ותעשי עוקב לכמה אנשים שאני מכיר/ זה לא מזיז לי
ולא אכפת לי שסיפרת עלינו/ ולא בקצרה/ אני הייתי העקום/ ואת היית הישרה
אני ראיתי רק אותך/ שהסתכלתי במראה את לא תביני/ שאני מקבל על עצמי/ רק ללכת עם הלב עכשיו
הבטחתי לו שזה כבר לא יכאב/ ויוצאים לדרך חדשה/ אני מקבל על עצמי/ לא לחזור גם עם דמעות זולגות
כי זה כבר קרה לי בלילות/ אז שתדעי זה לא כואב שאת הולכת
אז איך תגידי לי איך/ אפשר עכשיו לזרוק הכול מבלי ללכלך/ כי השתגעתי ממך השתגעתי ממך
אוי/ ולא את לא תוותרי עד שתראי אותי גמור/ עם לב שבור שלא קונה את סוף הסיפור/ תגידי מה הסיפור
ואל תבכי להם שלא עשיתי כל מה שצריך/ שלא נכנסתי לך לראש ולא יצאתי הנסיך/ אני כותב שירים חיים
אנ'לא רומיאו לא בטיח/ אני נשבע לך שזה שיר/ על איך לא בא לי להמשיך/ ומלמעלה שבסוף את לא בנוף
את לא איתי/ כי את זוכרת בלילות/ אני קראתי לך אשתי/ ובימים אני אהבתי רק אותך ואז אותי/ את לא תביני
שאני מקבל על עצמי/ רק ללכת עם הלב עכשיו/ הבטחתי לו שזה כבר לא יכאב/ ויוצאים לדרך חדשה
אני מקבל על עצמי/ לא לחזור גם עם דמעות זולגות/ כי זה כבר קרה לי בלילות/ אז שתדעי כבר לא כואב שאת הולכת
אני מקבל על עצמי/ רק ללכת עם הלב עכשיו/ הבטחתי לו שזה כבר לא יכאב/ ויוצאים לדרך חדשה
אני מקבל על עצמי/ לא לחזור גם עם דמעות זולגות/ כי זה כבר קרה לי בלילות/ אז שתדעי זה לא כואב שאת הולכת
