אייל גולן 2023
נדמה לי שקראתי על תרעומת מצד מחנהו של אייל גולן, מדוע אינו מופיע בעשיריה הראשונה של הזמרים הטובים ביותה במלאת 75 למדינה. שמעתי 13 שירים חדשים, ויש לי תשובה: אייל – זמר ליגת על, מעולם לא שר את הסיפור שלו. את שירת הרגש שלו – עצובה ושמחה הוא מתקין על פסקול של שירים מוזמנים, בקונספט של מה יעבוד על הקהל. אין טעם להיכנס לכל שיר ושיר. כמעט הכול כאן שקוף – המעבר בין שירים נוגים איטיים על שבור לב לשירי קצב EDM ים תיכוניים בהפקות עשירות מתדלקות.
את שיטת העבודה של גולן הייתי מכנה – כלכלת מוסיקה. תכנון מקבץ שירים בנוסחי סלואו מיושנים מול שיר דאנס מופקים בכל שיטה אלקטרונית משדרגת.
השיר הפותח – "עיר נמל" של רותם חן ודביר קהלני הטוב ביותר בתקליט החדש בכל מרכיב – הוא מתכון אוריינטלי בנוסח יווני שמשאיר את גולן בקו עממי מלודי מסעיר. לוקח אותנו לטברנה בפיראוס בחיפוש טיפה של אושר בעיר נמל. זה שיר שאני לוקח לאי יווני בודד בעיבוד יוצא מהכלל של תמיר צור המצוין.
מילים: לפעמים מנסה להמציא את העברית מחדש: "לאיפה את הולכת בלילות ומי זה שם תופס לך את הדמעות". תופס את הדמעות – במקום מנגב. לא הכי מוצלח. בשיר "מתי את חוזרת" גולן שר "והלילות הם לבנים
והקפה שחור יותר כשאת לא כאן" (השיר "מתי את חוזרת") מטפורה שלא הייתי שולח לסדנה לכתיבת שירים.
אייל גולן ממשיך את סאגת המתקרבן הסובל מעזיבתה. רגע, רגע, הוא מוכן להודות שהיא צודקת (במה?), אבל מהו צדק לעומת הבדידות, מנסה המקונן לשכנע אותה. אם היא צודקת – איך לא חשב על כך בטרם עזיבתה עכשיו הוא מנסה לעבוד עליה באמתלה שלהישאר לבד יאפיל על צדקתה. זה אופייני לשירי האהבות הנכזבות בז'אנר הים תיכוני: הגבר השובניסט משתמש במיני מניפולציות כדי לשכנע אותה לחזור אליו.
צדק, כדאי להזכיר לגולן, שווה ליושר, כנות, הגינות ואמת. מה עם כל אלה? למה שתחזור? חוץ מזה, לפי השיר, הבדידות כבר הפכה לאדישות, – אז מה הבעיה?
אל תאתגרו את גולן בחשיבה על איכות הטקסטים שהוא שר. המטרה היא בידור חוצה המונים. הכותבים הם כלים במשחק הזה. מצד אחד "דרמות" של הלב השבור , מצד שני – באותו שיר יעבור לקצב של חפלה ("נתתי לך ת'לב") פניה מהבחור הפשוט מהשכונה לאחת ש"גדלה כמו מלכה" בהפקת EDM מלוטשת ("נחמות מתוקות") שמובילה לרחבות הדאנס, ואז לאיזון הקונטרס – קינה נוגה בסלואו על אהבה שנגמרה כשהוא כורך את שברונו בשברונה –"שתדעי שגם לי כואב כשאת נופלת". ("שאריות מן העבר"). ככה לאורך כל התקליט החדש – שמח-עצוב. עריכה שבלונית מחושבת עד הקצה.
תמיר צור קישט לו את השירים במיטב תבליני העיבוד, ההפקה והתכנות. גולן יוסיף גם אלמנט שירה בערבית של נאורס חנין ב"דבקה תל אביבית" – סיפורו של הזרוק שמסתובב חופשי על נרגילה ואלכוהול מול האישה בבית זו ש"כועסת" כי היא "מגדלת לבד ת'ילדים". עוד אחד משהשירים השוביניסטים שגולן משלב לטובת קונספט הבידור השמח. עוד אחד מהסוג הזה של בילוי גברים בסופשבוע – "החיים פנאן". תרימו ידים, תפזזו בקצות האצבעות ל הרגליים ואז תורידו קצב לשיר בו מתרפס בפניה בשיר חרטה – "לומד בדרך הקשה" ("אין כבר מלחמה")
עוד שיר אהבה נכזבת בסגנון סאן רמו מיושן ("מתי את חוזרת") במנגינה מכניעה. נושם אותה בשירת נשמה. סלסול במינון, עיבוד שמעצים. כן, גולן מצליח להרים גם טקסט משורבט בזכות המנגינה הזו. כנ"ל "איזה בוקר" – מנגינה וקצב שמניעים את החרמן שרואה אותה מלמעלה ובא לו עליה. קליט, להיט.
הבחירות של גולן כרגיל מתבססות בעיקר על התאמת המוסיקה למנעד הקולי והרגשי, על מינון שירים לפי מצבי רוח. איכות מילים אינה מרכיב הכרחי בנוסחת ההצלחה, אמינות אישית – ממנו והלאה, והוא לא יחליף שום סוס מנצח.
