קולות נשמה שקוראים אליו בשפה של ידיים. אילן דמתי ("שובי אל ביתי" ו"רוב השעות" בפרויקט של עידן רייכל) מחבר ביניהם במנגינת רגש מופלאה בקול מתכוון ומכיל. השקט, הבלבול, החיוך, הצעקה – מובעים בתנועות. שפת הגוף האוניברסלית הניזונה מהמוח שמייצר משמעות בעזרת מחוות.
דמתי מתרפק ברגש גואה על מהות האינטרקציה בין קולות הנשמה לשפת הידיים. השירה האמוציונאלית מקבלת נפח אפקטיבי בתזמור ג'אזי מעצים, בקולות ילדים (לה-לה-לה) המוסיפים נופך חגיגי. הבלדה הנוגה משדרת את עומק ההדדיות, שנוצרת מעומק המחשבה והדמיון של דמתי. מגיעה-נוגעת-מחלחלת.

*** אני נזכר בשימוש שאילן דמתי עשה בשפת הסימנים עימה הוא מתקשר עם הוריו במופע של הפרויקט של עידן רייכל ב-2013, בשיר "מכל האהבות". אילן גילה את המוזיקה רק בגיל 15, כבן להורים חרשים, הוא גדל בדממה. המוזיקה פתחה עבורו עולם שלם ולימדה אותו שפה שלא הכיר לפני כן. אילן, שמנגן על תופים, כלי הקשה, גיטרה ופסנתר,  למד את כל מה שהוא יודע במוסיקה מהאומנים דרך השירים.   בנוסף להיותו חלק בולט וחשוב מהפרויקט של עידן רייכל, הוא מופיע בשנים האחרונות ברחבי הארץ בכיתות אומן ומספר את סיפור חייו בליווי שירים מקוריים.

אילן דמתי עולם של דממה צילום קליפ ועריכה – זיו חדש בימוי קליפ – אילן דמתי

שקט עכשיו ,הכל מבולבל/ שוכב על הגב מביט אל הקרב  ונרדם.
סימן מוזר, חיוך לא מובן/ צעקה לא ברורה של איש בצרה.
עולם של דממה קולות נשמה/ קוראים הם אליי בשפה של ידיים.
אמא בוכה היא לא מבינה/ שקול ילדים זה קול של שמחה/ היא בוכה.
אם יש עולם מנותק מכולם/ שבו אוכל לחיות את חיי

בדממה … קולות נשמה/ קוראים הם אליי בשפה של ידיים.
עולם של דממה קולות נשמה/ קוראים הם אליי עוצם ת'עיניים.
שקט עכשיו, הכל מבולבל/ שוכב על הגב מביט אל הקרב/ ונרדם.