חצי הגמר הראשון נשמע למטה מבינוני מבולגן ואפילו חלש יחסית לאירוע חגיגי של 70 שנה לאירוויזיון. מעריצי אירוויזיון רבים טענו שהמופע לא הרגיש כמו אירוויזיון גדול זה התחיל  במנחים שהופעתם הייתה מביכה  והמשיך בשירים בינוניים רעים. זה היה חצי גמר שבלט בעיקר בתאורה הענקית, בגימיקים הויזואליים. והעיקר מוזיקלית – אכזבה גדולה.

קחו מעצמת אירוויזיון כמו שבדיה: פליסיה ששrה My System הייתה שטוחה וקרה. סן מרינו שלפה שפן בדמות בוי ג'ורג' שהצטרף לזמרת סניטה בהופעה שהרגישה מוזרה ומיושנת יחסית לתחרות של 2026. גם Vanilla Ninja של אסטוניה הרגישו מיושנים להחריד.
ההופעה של נועם בתן  עם "מישל" בלטה כאחת הטובות בחלק הזה של התחרות. מבקרים אחדים  תיארו את השיר כ”לא מאוד מסעיר”, אך ציינו שהביצוע היה מקצועי ונקי. גם “לישראל דווקא הייתה הופעה טובה” ו"השיר עשוי  להיות חזק גם בגמר".
הביצוע של בתן הופרע בתחילתו על ידי קריאות שנשמעו בבירור מצד חלק מהקהל באולם. בתן התמודד בעיקר מול 3 פייבוריטים בהם Linda Lampenius ו־Pete Parkkonen מפינלנד, הנציג היווני Akylas, ו־Satoshi ממולדובה. בסופו של דבר, כל ארבעת המתמודדים  אלה העפילו לגמר הגדול.

נועם בתן – אחת ההופעות הטובות בחלק הזה של התחרות

המדינות שעלו מהחצי הראשון:

• יוון
• פינלנד
• בלגיה
• שבדיה
• מולדובה
• ישראל
• סרביה
• קרואטיה
• ליטא
• פולין