השיר נשמע עידן אחר. הוא הגיע מנוקד כמו לחזק את האוריינטציה הזו (שככה לא כותבים היום). ההשראה הפואטית כמו גם המוסיקלית הן חיזיון נדיר בימינו. הסיפור של איתי דלומי עוסק בזיכרון של התאהבות נואשת ברכז הנוער החדש, אבל הוא מוגש לא כדרמה נסערת אלא כהתרפקות מחויכת משהו. כל התיאורים הציוריים העשירים בשפת פואטיקה של פעם מגמדים את "מֶהָדְמָעוֹת הָׁמֶלוּחוֹת, חָנוּק/ שָאָלְתִי אִם אֶפְשָר חִיבּוּק", משפט המתאר את רגעי עזיבתו של האהוב. גם המנגינה והקצב הם חלק מהקונספט הזה. איתי דלומי מזמין להגמיש רגש, לקרוא לאט, ואז לצאת איתו לדרך למנגינה וקצב שנשמעים מהסוג שעבר זמנם.
הספור שלו יוצא לרקוד בקברט ישן. הקשר בינו ובין המצוקה הרגשית בטל בשישים, ובמקום סערת רגשות דרמטית, נושבת רוח נוסטלגית בשילוב של מנגינה וקצב הלוקחים אל הקברט הבידורי. לא בטוח שזו הייתה הכוונה הסופית של היוצר, הגם שהשיר עצמו נשמע רטרו פופ קליט ונגיש המשחזר חווית נעורים.
*** שיר מתוך האלבום החדש "אנפה אפורה" נוצר בהפקה מוסיקלית משותפת של רונה קינן וערן ויץ.
איתי: ”מגיל צעיר השירים של רונה ליוו אותי, הנושאים עליהם בחרה לכתוב, נקודת המבט הכל כך אישית שלה על המציאות, כל אלה סחפו אותי ונתנו לי תחושה שאני פחות לבד בעולם. נפגשנו בסדנת כתיבה שלה בתקופת הקורונה ומייד היה חיבור, לשמחתי רונה נענתה בחיוב להצעתי להמשיך לעבוד יחד על תהליך הפקת האלבום ומאז היא הפכה שותפה לפרוייקט כמלווה ויועצת. רונה צירפה לפרוייקט את ערן ויץ, מלחין, מפיק, וגיטריסט מופלא וכך, בליווי שני אנשים שהגשימו חלום, יצאנו לדרך“.
איתי דלומי רכז הנוער החדש
ריחַ דֶשֶא מֶגָרֶד/ מִסוֹף שֶל קָיִץ, שִעָמוּם/ זִמְזוּם מֶאִיץ אֶלָי מִתוֹך הָכְּלוּם
בֶּעֶרֶב לָח וּמֶטוּשְטָש/ רָכָּז הנוֹעָר הֶחָדָש/ הִגִיעַ עִם הָסְתָיו
חוּטֶי זָהָב עָטְפוּ אֶת הָמוֹשָב
כֹּל הָיָתוּשִים עָפִים לָאוֹר/ כֹּל הָשְעוֹנִים רָצִים לֶאָחוֹר
הִנֶה בָּאִים/ סוֹפִים, עָטָלֶפִים וָחָלָלִים/ תָנִים מֶיָילֶלִים
חוּלְצָה כְּחוּלָה וֶהִיא עוֹלָה/ וֶהִיא עוֹלָה אָנִי עוֹלֶה אִיתָה
אָנִי חוֹזֶר עָל כֹּל מִילָה
סִיסְמָאוֹת בָּמֶגָאפוֹן/ גָרוֹן צָרוּד עִיסָת עִיתוֹן/ סִפְרֶי שִירָה, נִצְנוּץ שֶל מֶדוּרָה
כֹּל הָיָתוּשִים עָפִים לָאוֹר/ כֹּל הָשְעוֹנִים רָצִים לֶאָחוֹר
סוֹף הָמְסִיבָּה קָרֶב וּבָא תִפְסוּ מִסְתוֹר מָהֶר/ הָלָיְלָה מִתְגָבֶּר
מָמָש בֶּסוֹף הָפֶּעוּלָה/ הוּא סִיפֶּר שֶהוּא עוֹזֶב/ הוֹלֶך לֶקֶן אָחֶר/הוּא מִצְטָעֶר
וּבָסָפְסָל שֶל הָשִיחוֹת/ מֶהָדְמָעוֹת הָׁמֶלוּחוֹת, חָנוּק/ שָאָלְתִי אִם אֶפְשָר חִיבּוּק
כֹּל הָיָתוּשִים עָפִים לָאוֹר/ כֹּל הָשְעוֹנִים רָצִים לֶאָחוֹר
סוֹף הָמְסִיבָּה קָרֶב וּבָא יָדָעתִי כְּבָר מִזְמָן/ הָלָיְלָה מֶסוּכָּן
