המנגינה הנוגה הזו מלווה קו מחשבה הנוגע ביכולת להשתנות. אומרים שאנשים אחרי גיל מסוים כבר לא יכולים להשתנות ושהסיכוי שהאופי או הדעות שלהם ישתנו – קטן עד בלתי אפשרי. אלון לוטרינגר קושר את חלוף הזמן עם המוכנות להשתנות. "לשחרר את מה שכבר אבד מזמן" הוא שר בדואט עם יוני רכטר. להיות מודע למה שאבד אבל לא לשקוע בו, לא לאפשר לאובדן לנהל אותך.
לוטרינגר את רכטר שרים את התובנה בסולם רכטרי מוכר, בטון ובאיפוק הרגשי הצנוע, במנגינה ובהרמוניה שהחזירו אותי לנוסח בלדת סול סלואו קלאסית בסגנון סטיבי וונדר. כנוסטלגיקן חסר תקנה – נשביתי בקסמו של השיר הקצר, כמו גם בביצוע הכן של השניים. הייתי מוסיף סולו חשמלית לעיבוד כדי להעניק תמריץ משמעותי לשיר. גם כך זהו שת"פ שמוליד מוסיקה מהסוג הישן, הטוב ומעורר הגעגועים.
*** אלון לוטרינגר: "כשהתחלנו לעבוד על האלבום "סביבנו" של יוני, הוא שלח לי סקיצות רבות, חלקן הקלטות ביתיות ישנות של שרבוטי לחנים ללא מילים. אלו גם היו האהובים עלי ביותר, כי זכיתי להצצה נדירה לתהליך ההלחנה של אמן ששפת היצירה שלו היתה השראה מילדות. כל בוקר הייתי מתחיל את היום עם האזנה לסקיצות האלו כדי לנסות לבחור את השירים שנעבוד עליהם, וזו היתה אחת התקופות היפות בחיי. אחת מההקלטות הביתיות האלו היתה הסקיצה ללחן הזה, שאהבתי מאוד מהאזנה ראשונה".
אלון לוטרינגר ויוני רכטר מול הזמן
יש מקום למול הים/ שם הזמן כמו נעלם
והגלים לוחשים/ לשחרר/ את מה שכבר אבד מזמן
יש מקום אצל אדם/ שם השקט נערם
כשהרוחות עוטפות
לוותר/ על מה שכבר אבד מזמן
גם אני למול הזמן/ כמו הולך ונעלם
כשהימים מקהים
לשחרר/ את מה שכבר אבד מזמן
