את מי היא מבקשת שיסתכל עליה? הנסתר חזק מהגלוי. לפחות לפי הטקסט הזה הצמד אנה (המבצעת – גל בכר בשמה האמיתי) יותר מסתירה מאשר מגלה. הסערה בשיר מקורה בטראומה שאינה נהירה למאזין. לפי הקומוניקט שנשלח, מדובר בפוסט טראומה שקשורה בשירות הצבאי. הקול הדואב-אפל מספר על "שנים של חנק וחרדה מהעולם". מצד שני – עומדת על כך שהיא ממשיכה לחיות – "תסתכל עליי חזקה מהכל/ יודעת שתמיד אקום גם כשאפול". האם מצאה מרפא לנפשה? נדמה שהיא עדיין מדברת על תהליך נמשך וממושך של ריפוי, ולפי טון השירה – עדיין לא הושלם, הגם שהיא מנסה לשחק אותה חזקה.
גל בכר מצליחה לשדר את הסיפור – גם בלי לחשוף את פרטיו. התחושה עוברת לעומקה. העיבוד בסימפול מוצלח של צליל חצוצרה הוא סוג של פסקול לסרט שלה, מוסיף שכבה חיונית מעצימה לחוויה שבגינה נכתב השיר הזה. זה מסוג השירים הייחודיים שמעורר עניין – אנה מועדות פניה של אנה?
אנה תסתכל עלי
שנים אני נושמת/ מרגיעה את הפחדים/ אלה שנכפו עלי כשעליתי על מדים
שנים של חנק/ וחרדה מהעולם/ אמרו מזל שלפחות היא ישנה כמו כולם
בחרתי להיות כאן/ והיו לי ברירות/ נעמדתי על שתיים/ לנסות שוב לחיות
בחרתי להיות כאן/ כי חיפשתי תשובות/ צרחתי/ למה זה קרה לי/ למה הפכתי להיות
תסתכל עליי חזקה מהכל/ יודעת שתמיד אקום גם כשאפול/ תסתכל עליי, מלאה בצלקות
תמיד אזכור שזה מה שגרם לי להיות אני
שנים אני לומדת/ איך הפכתי חדשה/ ואיך דימעה לא מראה אותי כחלשה
בקשת הצבעים הכל היה אצלי שחור/ ולא ראיתי איך אני מוצאת שוב את האור
דמעות יורדות והגרון נחנק/ מחפשת שיבין ולא ישמור מרחק
ושוב אני נלחמת/ מול נמר שלא קיים/ כי לא ביקשתי לעמוד מולו צוק איתן
תסתכל עליי חזקה מהכל/ יודעת שתמיד אקום גם כשאפול/ תסתכל עליי, מלאה בצלקות
תמיד אזכור שזה מה שגרם לי להיות אני
