הלב המדמם מרוב אהבה המושבת ריקם. אבי ווקנין שר בפתיחה בטון בין מקונן לכועס אל האהובה: "מי את חושבת שאת בכלל" ו"אז מה אם את יפה היום". הסלסול בליווי צלילי העוד (עמוס הופמן) מסגיר את העצב. הכעס מתחלף בתוגה עמוקה עטופה צליל כינורות.
הוא ימשיך לשיר לה שירי אהבה יפים בליווי "כינורות מטורפים", אבל תחושתו היא שהיא מצפה למשהו אחר: "האם אני צריך להית עשיר כדי לאהוב אותך?" האמת המרה שלו: השירים (האהבה הכנה ) לא ינצחו.
עוצמות הדכדוך שמשדר ווקנין מגיעות ממקום אמיתי. זה כל כך פשוט וכל כך נכון. הטון הזה אינו משקר. העיבוד וההפקה המוסיקלית קישטו את קינתו בצליל מזרחי עשיר יפהפה. שיר אהבה אותנטי להפליא.
מה זה פה תגידי
מי את חושבת שאת בכלל
אז מה אם יש בך קסם
אז מה אם את יפה היום
אני שר לך כל הזמן שירים שירי אהבה יפים
האם אני צריך להיות עשיר כדי לאהוב אותך
הלב מדמם פה
את הרי יפה שלי
היום אני נוסע חלום יקר נוטע
האיש ההוא היום נמכר
אני שר לך כל הזמן שירים שירי אהבה יפים
האם אני צריך להיות עשיר כדי לאהוב אותך
אני שר לך כל הזמן שירים שירי אהבה יפים
כינורות מטורפים באים באים היום לכאן
