באמצע המופע ביקש שלמה גרוניך לאחל החלמה לאריק איינשטיין. ואז מהקהל אמרו: הוא נפטר. גרוניך אמר "לא!". נדמה לי שדבר כזה לא קרה לו באמצע הופעה. לא ברור איך ממשיכים מנקודה זו. צריך כוחות. דה שאו מאסט גו און, אבל לא בכל מחיר. יש רגעים שעוצרים. אבל גרוניך ידע שהקהל שילם בשביל ההצגה שלו. ביקש דקת דומיה. והמשיך. לקראת סיום הקדיש את "אל נא תלך" לאריק.
הלך לנו אריק. יש אנשים שנדמה יחיו לנצח. אריק ישב בבית, והיה תמיד בתוכנו. הטון, הבריטון, האיש הגבוה הזה. פשטותו. ההומור. נדיבות ליבו. צניעותו. והמוסיקה. השירים.
לא קיבל בחייו פרס ישראל, כי מחל על הכבוד ועל הפרסים. ההסתפקות במה שיש הכי עניינה אותו. ספורט, למשל. אריק היה מוכן לקבל גביע כאלוף הארץ בקפיצה לגובה, כאשר היה אלוף הארץ בענף זה.
אבל באמנות, בשירה – נו, נו, נו. זה לא הוא. תנו לו להישאר בבית. אל תעשו לו את הפדיחה של פרס ישראל. כי גם אם 50,000 חתמו, אריק לא יבוא לקבל את פרס ישראל, ממש כפי שאם 100,000 היו חותמים על עצומה לחזרתו של אריק לבמה – גם אז העצומה הייתה נשארת כהוקרה בלבד. גם כשאמני ישראל התכנסו בקיץ 2009 למופע הצדעה – אריק לא הגיע. נשאר בבית.
יואב קוטנר, שהכיר אותו מקרוב אמר פעם, קשה לדמיין חיינו כאן בלי השירים של אריק. הקול הבריטוני החם, השירה הלא-אמצעית. החום והאנושיות של האיש שהקרינו כמעט על כל מלחין שעבד איתו. נדמה לי שזה כמעט חסר תקדים שלפחות חמישה מלחינים הצליחו ליצור בהשראתו ובשבילו, שלום חנוך, מיקי גבריאלוב, שם טוב לוי, יוני רכטר, יצחק קלפטר. נולדה מוסיקה קלאסית ישראלית: "למה לי לקחת ללב", "אמא אדמה", "עטור מצחך", "תוכי יוסי", "אני ואתה" הפתיחות של אריק לסגנונות, למיקצבים, למבטאים, לאנשים, לתמלילינים ולמשוררים היא שיצרה את המגוון הפלורליסטי והעשיר הזה, שהוא השאיר אחריו.
מעבר לכך: אריק איינשטיין היה זמר ששיריו בעברית העניקו תחושת שייכות אמיתית למקום בו אנו חיים. כשאריק שר על "אור חיוכה" שידחה את בוא הסתיו והשלכת ב"פרח הלילך" – זו התחושה הזו ה"ארצישראלית" שקשה להגדירה במילים. כשהוא שר "פגישה לאין קץ" – זוהי הליריקה האלתרמנית, שלא הייתה יכולה להישמע ככה בשום ארץ אחרת, כפי שאריק שר אותה.
קולו ליטף וחלחל כמעט חמישים שנה, שירים שאחרי טראומות, שירים של מחאה, שירי געגוע ואהבה, שירי ילדים. יישארו השירים. יישאר הקול. תישאר אותה אהבה שהייתה לי אליו, שתהפוך מעכשיו געגועים.
שלמה גרוניך לזכרו של אריק
3 תגובות
ממליץ גם על האתר שלי…..להמלצות לעוד דברים יפים
http://rateyourmusic.com/list/DavidIs
גם יצירות של אריק הנפלא מעטרים באתרי רשימות וביקורות קצרות שיש שם.
ושוב- באיזה אוסף מושלם נתקלתי מאריק…. ממליץ בחום חום חום…
"משירי אריק איינשטיין" (משנת 2005)
ממליץ לכולם גם להירשם לאתר MUSIX שמיעה בתשלום (גם בסמארטפון, ואז בחיבור קטן- שומעים אותו גם ברכב), ושם מול האתר שלי, תוסיפו לכם את אריק וגם את אביגייל רוז החדש, מה יש ? מרגשת גם.
http://www.youtube.com/watch?v=glY_m-jZQ_w
והאחרון של FOALS…. CHAPEL CLUB' DEBUT.. MANY GREAT NEW STUFF ARE STILL OUT THERE
משהו קטן- חובה רקק להעלות את קרנו של אריק הנפלא… אבל טיפה צרם לי שחלק אומרים "אין עוד אחרים" ….
בואו לא נקטין מהאחרים בשביל להעלות יוצר ענק כמו אריק. גדול דורו בלי לנסות להתחנף.
עם זאת, יש —ע-ו-ד— גדולים במוזיקה:
בניינטיז הגיעו יוצרים כמו סחרוף וארקדי דוכין ושטרית בנטאשה….. ונעם רותם בימינו….
ובכורות יפיפיות רבות חדשות רעננות יוצאות בישראל
מידי ש-נ-ה….
אדם דגול, ארץ ישראל הישנה והטובה. אין כמוהו יותר, עצב עמוק ותחושה של החמצה שלא היה בסביבתינו ב-30 השנה האחרונות, כמעט ולא הופיע למרות שהקליט – תודה לאל – והשאיר לנו 500 שירים נפלאים, פסקול המדינה..
במשך כל היום שאלו אנשים מהו השיר האהוב עליהם משירי איינשטין. גם לי יש: "אני ואתה נשנה את העולם". כל כל יפה, כל כך אופטימי..
והיו עוד, הרבה מאד.
יהי זכרו ברוך ומבורך.
יהי זכרו ברוך. גדול דורו בשירה ובהכל.
באתרי ביקרתי מעט את אלבום האוסף הכי נפלא שלו "משירי אריק איינשטיין" (משנת 2005), מודה ל"מיוזיקס" על שירותי שמיעה בתשלום (חודשי). שם הכרתי היום את האוסף היפה הזה.
Here is a great Un known compilation with a more free spirit feel & heart
http://www.youtube.com/watch?v=EI5DjsndfO0 http://www.youtube.com/watch?v=_y-64tIavVo
http://he.israel-music.com/arik_einstein/songs_arik_einstein/
Here my view- what are His best studio records:
ממליץ על אלבומיו הדגולים הבאים: "שבלול", פוזי, שירי חלפי, פלסטלינה, בדשא אצל אביגדור, החלונות הגבוהים.
ושניים שאני צריך לשמוע עוד ובטוח ראויים מימה שחשבתי שהייתי נער – מזל גדי וסע לאט.
לדעתי השיר "אני ואתה" הוא התכלית של אריק עבורי והשיר שלו שריגש אותי לראשונה ואהבתי הכי הרבה ממנו, לפני שנברתי באלבומים. משלב נגינה שמציעה רוך, מקצועיות וחמלה גם יחד. השירה שלו קולית (למרות צבע קול לא אלוקי), לא מתאמצת, אמתית. טרובדור אמתי של מה שהוא ידע והכיר.
אני יותר איש של מוזיקה מאשר מלים, לכן בילדותי בשנות ה 90 מה שתפס אותי קודם היה שיר כמו "ככה וככה" של שלום חנוך וכמה שירים של זהר ארגוב גם (כמו נניח "בדד" וחלפו הימים). לו רק היו מכירים לי בילדותי את האלבומים שציינתי פה בתחילה הייתי אפילו אוהב את המוזיקה שלו יותר. האוסף הרשמי מסוף 2003 לא עשה עימו מספיק חסד. הוא מוכשר פי מליונים מהאוסף, הקצת יבש ההוא שיצא אז.