חשוב שאירוע הג'אז הזה לא יעבור מתחת לרדאר. בילי הארפר, אגדת הג'אז, סקסופוניסט הטנור האמריקני, עשה 4 סולד אאוט בסוף השבוע (חמישי-שישי) במועדון טרמינאל 4 במתחם התחנה. רק מי שהגיע הבין כי "קהילת הג'אז החברתית" בראשות ברק ויס צחקה לקורונה בפנים (**).
ב- Billy Harper Quartet Play Ballads & Blues, ההופעה של שתיים בשישי בצהריים, היתה סוג של "כיתת תלמידים", כאשר אחדים מתלמידיו הישראלים של המורה הארפר, שלמדו אצלו בעבר בניו-סקול בניו יורק, הצטרפו אליו לנגינה כמקצוענים לכל דבר, ביניהם הלל סאלם (חצוצרה), יונתן וולצ'וק (טרומבון), אסף יוריה (סקסופון טנור), עדן לדין (פסנתר), עפרי נחמיה (תופים).
עפרי נחמיה, המתופף הנפלא, הזכיר שהארפר ניגן במהלך הקריירה שלו עם אחדים מענקי התיפוף בג'אז. הוא היה חבר ב-Art Blakey's Messengers במשך שנתיים (1968–1970); תקופה קצרה עם אלווין ג'ונס (1970), עם תזמורת Thad Jones/מל לואיס בשנות ה-70, והיה חבר ברביעייה של מקס רואץ' בין השנים 1971–1978.
בניגוד לג'ון קולטריין, הארפר לא כבש גבולות אמנותיים חדשים באמת, אבל הוא שלט בסקסופון טנור בצורה אולטימטיבית ברמות- על של ענקי טנור כמו קולטריין, סוני רולינס, דקסטר גורדון, פרעה סנדרס וסטן גץ. הסאונד שלו מספיק ייחודי שהוא ניתן לזיהוי מיידי. הצליל שלו הוא ההתגלמות הצליל המכונה "טקסס-טנור", מבוסס שורשי גוספל הן בנגינה, במבנה המלודי וההרמוני של יצירותיו.
נגינתו בגיל הזה היא תמצית נפלאה של אמנותו. מדברים על זה שהוא הושפע באופן משמעותי מקולטריין, אבל הטון של הארפר ששמעתי ב- Soul of an Angel הוא ייחודי וסגנונות הקומפוזיציה והאימפרוביזציה שלו הם שלו (ושונים מזה של טריין).
מצד שני – הוא לא הגיע לכאן למופע סולו וירטואוזי. מי שמכיר את הסולואים הארוכים של אדריכל האילתורים , הבין שהפעם בהופעה בטרמינאל 4, הוא הלך על מופע "דמוקרטי", ואיפשר לתלמידיו לשעבר לנגן ולחשוף את כישוריהם.
בגדול – כמה טוב היה להאזין לאחד המוהיקנים האחרונים של הג'אז הקלאסי. נגן של בופ קשיח מסורתי, שנשמע מאוד מודרני מהמעלה הראשונה, וכמה טוב שיש כאן קהילת ג'אז שכזו, שתומכת ומסייעת להגשים חלומות של חובבי ג'אז בדם, שמשוועים למופעים מהסוג של הארפר בימים שזה נראה בלתי אפשרי בעליל.
בילי הארפר וחברים – If One Can Only See
* רטרוספקטיבה של הקריירה של בילי הארפר תכלול שיאים כמו השתתפות באלבומו של גיל אוונס, Svengali משנת 1973כולל תרומה של שניים מהלחנים המושמעים ביותר ברפרטואר הלהקה: "Priestess" ו"Thoroughbred".
הארפר הוא אחד מדור של נגני סקסופוני טנור שהושפעו מקולטריין. אלבומו מ-1973 Capra Black, מציג הישג רוחני עמוק, שמתעל הן את המורכבות האינטלקטואלית של האוונגרד והן את העוצמה הרגשית של מוזיקת הגוספל. הארפר מזכיר את הרוחניות כעיקרון מרכזי במוזיקה שלו.
בילי הארפר קשור למעגל הפנימי של סצנת הג'אז של ניו יורק – למעט הפסקות בזמן סיבובי הופעות עם הרכבים שלו לאירופה ולמזרח הרחוק – באמצע 2017. הוא הופיע בתפקיד מפתח בסרט הג'אז עטור השבחים, I Called Him Morgan. הסרט שיצא בשירותי הסטרימינג, מתעד את המוזיקה ואת חייו של ילד הפלא החצוצרן לי מורגן, וכיצד האישה שהצילה אותו אחרי התמכרות להרואין, תהפוך לרוצחת שלו ב-Slug's Saloon, מועדון ג'אז ב-Bowery מזרח מנהטן התחתון. לצידו באותם רגעים, ומי ששמע את "באנג" של היריה, היה בילי הארפר.
בילי הארפר וחברים – Quest
בילי הארפר וחברים Soul Of An Angel
** ברק וייס, קהילת הג'אז החברתית: "החודשים האחרונים היו רכבת הרים משוגעת בפרוייקט הזה. צלחנו אינספור מכשולים מסוגים שונים, אבל עשינו את זה! הגשמנו חלום של תלמידיו הישראלים של בילי הארפר ושלנו. החלטנו ללכת על הפרוייקט הזה עם לא מעט חששות: לא ידענו האם יגיעו אנשים להופעות. בילי הארפר אינו שם גדול ומוכר בישראל. חוץ מזה, יש לקחת בחשבון שהוא בן 79, את העלויות להביאו לארץ, גל האומיקרון ששטף אותנו, והביא לביטולי הופעות מכל עבר – כל אלה הוסיפו לא מעט לחששות הללו.
מורנה, אישתו והמנהלת האישית של הארפר, שהגיעה איתו לישראל, לא הפסיקה להתפעל מהקהל. היא אמרה, שזהו הקהל הכי טוב שפגשה. קהל מעריך, מקשיב באמת ומבין במוזיקה…"
צילום: מרגלית חרסונסקי
רשימת שירים
Capra Black
Soul Of The Angel
Quest
If One Could Only
Insight
