ג'אז כך זוכרים את ארז ברנויארז ברנוי צילום מרגלית חרסונסקי

ג'אז: כך זוכרים את ארז ברנוי

בערב שערכו לכבודו קיבלנו כמעט את מלוא התמונה על סיפור חייו

ערב לזכרו של ארז ברנוי בחסות משפחת ברנוי וומשפחת רכבי בהנחיית יפתח קליין
4/5

מותו היה פתאומי ולא נתפס. איש נפלא, מורה ופרסונה כל כך אהובה. בערב שערכו לכבודו קיבלנו כמעט את מלוא התמונה על סיפור חייו, וכמו שאומרת הקלישאה – הוא לא ידע שהוא כזה.
אם מדברים על ג'אז ישראלי עכשווי  – אין ספק: ארז ברנוי היה חלק משמעותי בעיצובו. סקסופניסט הג'אז, המורה והמחנך נפטר בפתאומיות ב-7 באוגוסט 2021 בגיל 55. נדמה לי, שלא רק יפתח קליין שהנחה את הערב לזכרו באולם רקנאטי במוזיאון ת"א לא הכיר את ברנוי. לפי גילויו הנאות. רבים – גם בין חובבי הג'אז, נחשפו אליו, למרבית האירוניה, אחרי לכתו, למרות שהוא היה כמעט בכל מקום בו ניגנו ולמדו ג'אז.
בערב המושקע ניסו להגיע למקומות האלה כדי לספר את סיפור חייו בסרטים ובקטעים שונים ובראיון שהוקרנו על המסך, בהופעות של הרכבי ג'אז. נדיר שנגן ג'אז זוכה למעמד שכזה, וכמה אירוני שהוא מתרחש רק לאחר הסתלקותו.
ארז ברנוי נולד בבאר שבע, ובגיל צעיר עברה משפחתו לגבעתיים. למוסיקה הגיע בגיל מאוחר יחסית – 22, לאחר ששמע מרתון ג'אז של ג'ון קולטריין בגל"צ שהגיש דני קרפל. כמעט כמו במגע קסם – השתנו אז חייו. עוד באותו שבוע נכנס לחנות כלי הנגינה וביקש מהמוכר לרכוש סקסופון. כשנשאל איזה – טנור, סופרן, בריטון, ענה – "כמו זה של ג'ון קולטריין". המוכר הנדהם חשב פעמיים, והציע לו לשכור סקסופון, עד להחלטה על רכישה, ובינתיים הפנה אותו למורה – סטו הכהן. שנה לאחר מכן נרשם ארז ללימודים ברימון ולמד סקסופון אצל עמיקם קימלמן וממלו גאיטנופולוס.
בן 26 – הוא ממריא לארה"ב ללימודים. ברנוי הוא בוגר מנס קולג' וניו סקול בניו יורק שם למד אצל בילי הארפרג´ורג גרזון ועוד. בארץ כבש ארז ברנוי כל בימה אפשרית בסצינת הג'אז המקומית. בין השאר הופיע ארז בפסטיבל הג'אז בים האדום, פסטיבל ג'אז סרטים בת"א ובפסטיבל שוני עם מיטב נגני הג'אז הישראלים, כמו גם עם מבחר מגדולי הג'אז העולמי ביניהם רנדי ברקר החצוצרן האגדי, אברהם ברטון, ענק הסקסופון (איתו קיים דו-שיח בלתי נשכח בהופעותיו בארץ) ועוד רבים אחרים. הוא הוציא אלבום אחד – At Last, שזכה לביקורות טובות.
מאז 1997 ארז הופיע עם הרכב משלו, בו הוא הפגין את כשרונו היחודי בכתיבה מקורית, מרעננת ובעיקר "ישראלית". רבים יעידו עליו, שהיה דמות של מחנך מעוררת השראה, אדם חם ומצחיק, מלא שמחת חיים ומוסיקאי נפלא. תלמידיו מציינים את שיעוריו כחווית למידה, את אישיותו המיוחדת.
בין עסוקיו – מורה ומחנך – מורה לתיאוריה, אימפרוביזציה וסקסופון ומנחה הרכבים במקומות שונים בארץ. הוא ריכז את מחלקת הג'אז  לאומנויות בתיכון עירוני א' בת"א, לימד  בבי"ס רימון, במתא"ן, בכיתות אמן ברחבי הארץ. בקונסרבטוריון שטריקר למוסיקה תל-אביב ניהל, ארז במשך כשמונה שנים את התכנית האקדמית לג'אז בשיתוף ה"ניו סקול" ניו יורק.
עמיקם קימלמן, הסקסופוניסט והמוסיקאי, מי שניהל בעבר את בית הספר למוסיקה "רימון", שהיה מורו של ארז, מספר על הצטלבויות הדרכים שלו עם דרכיו של ברנוי: "ב 1988 סיפר לי תלמיד שלי על אחד, ארז, שגר לא רחוק ממני בגבעתיים ומתאמן כל היום על הסקסופון. הלכתי לבדוק והתוודעתי לבחור צעיר, גבוה ויפה תואר, שלימד את עצמו לנגן לבד. המון טעויות וטכניקה לא נכונה היו שם אבל, תשוקה, נחישות וכישרון אדיר הבהירו לי שהאיש 'קורץ מהחומר' ואי אפשר שעולם המוזיקה יפסיד אחד כמוהו, ולכן 'גררתי' אותו מהחדר בגבעתיים לבית ספר רימון, שהיה אז בחיתוליו, שם נפלה בידי הזכות ללמד את התלמיד המושלם, הרעב, המחוייב והכל-כך מוזיקלי בשנתו הראשונה בבית הספר, ולהתרגש כל פעם מחדש מההתקדמות הפנומנלית שלו.
לימים, לאחר שחזר מלימודיו בארה'ב, גייסתי אותו ללמד ברימון, וגיליתי אדם מלא בנתינה, באכפתיות, באיכויות נדירות ובאהבה ענקית לתלמידיו אותה העניק לתלמידיו גם ברימון וגם במרכז ללימודי ג'אז בשטריקר בהמשך. ארז היה נגן ברמה בינלאומית, מקור להשראה לכל מוזיקאי ומודל לחיקוי עבורי. לכתו של ארז מאיתנו היא אבדה ענקית לג'אז הישראלי ולחינוך המוסיקלי. עצוב כל כך".

מוסיקה: ערב הזיכרון לזכרו של ברנוי נערך בחסות עמותת פאנוניקה ג'אז, מקדמת תרבות הג'אז בישראל, בניהולו של הטרומבוניסט והיוצר יונתן וולצ'וק.
מבין חמש ההופעות, בשביל אחת היה כדאי להגיע לערב הזה. ההרכב שנקרא "סצינת הג'אז הישראלי" ניגן את Dolphin Dance של הרבי הנקוק בנגינתו הלירית המרטיטה של שי מאסטרו בפסנתר עם אבישי כהן בחצוצרה, יובל כהן בסקסופון סופרן, ברק מורי בבס, זיו רביץ בתופים. להפוך את החמישיה הזו להרכב של קבע ולפתוח קופות.

סצינת הג'אז הישראלית – Dolphin Dance ערב לזכרו של ארז ברנוי 1.6.22 אולם רקנאטי מוזיאון תל אביב

בפתח הערב ניגן ההרכב של "שטריקר ניו סקול" את Bye Bye Blackbird' סטנדרט של הנדרסון ודיקסון מ-1926

שישיית ארז ברנוי שחזרה את היצירה המקורית ברוחו של ארז בקטע Concepts עם חגי אמיר באלט סקסופון, אסף חריס – סקסופון טנור, יונתן וולצ'וק – טרומבון, יונתן ריקליס – פסנתר,  אלון בנימיני – תופים

הרכב החברים הותיקים שניגן Shiny Stocking של פרנק פוסטר כלל את אילן סאלם – חלחל, ממלו גאיטנופולוס ועמית פרידמן – סקסופונים, עופר גנור – גיטרה, רם ארז – בס  וארהל'ה קמינסקי – תופים.

הפסנתרנית קלאסית הילה קוליק שנכנסה לעולם הג'אז בעידוד ארז ברנוי ניגנה בערב קטע מקורי בהשראתו – "ארז"

הביג בנד של יונתן וולצ'וק, שיזם וניהל אומנותית את הערב, ניגן שני קטעים – הראשון מקורי של ארז ברנוי שנקרא None Like Without, ו- My One And Only Love, סטנדרט של גאי ווד ורוברט מלין בהשתתפות אלון אולארצ'יק – שירה, אסף יוריה, אסף חריס, אייל חי, איתן רייטן – סקסופונים, יובל פלג, ארד ייני – חצוצרות, יונתן וולצ'וק, יואב טריפמן, דור אסף – טרומבונים, יונתן ריקליס – פסנתר, ארן הארדי – בס, אלון בנימיני – תופים

None Like Without

My One and Only Love עם אלון אולארצ'יק

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן