מה זה "בית נורמלי"? בית ממוצע, לא מיוחד, רגיל? בית שאין בו טראומות, נטול דאגות וחרדות? היש איזו נורמה ל"בית נורמלי"? גיא ויהל משדרים בשירה מלנכולית סיפור פוסט טראומתי, שממרחק הזמן מייצר תחושות של הבנה, שחסרון "בית נורמלי" הוא בעיה שמשפיעה על החיים בהמשך.
זה מתחבר ככל הנראה עם אירוע הקשור ל"שני אחים בתחנה". הדובר אינו יודע לתווך לה (בת זוג כנראה) את רגשותיו, כך שהיא אינה יכולה להבין אותו ומה הוא סוחב מעברו. בסיטואצה מתערבבים פחדים, בדידות, ניכור.
המנגינה והקולות משדרים רגש עגמומי של תחושת צער. שירתו של גיא מנטש מגיעה ממקום של הזדהות עמוקה. העיבוד מוסיף שכבת רוק משמעותית בנגינת גיטרות בסיום. שיר חזק שיכול להשליך על מציאות ימינו, שבה רבים חווים פוסט טראומות המשבשות חיים, ומייחלים ל"נורמליות" בבתיהם.
גיא ויהל בית נורמלי
הילדות משחקות תופסת/ ואת שרה לעצמך/ הכול נראה כל כך בסדר/ רק על זה אני פוחד
בחלומות שלי בלילה/ רק לשם אני חוזר/שני אחים בתחנה…עדיין
שבתות עושות לי טוב/ אני לא סופר את המרחק/ רק רגעים של שקט
אמרת שכל הזמן הייתי לבד/גם כשכל הזמן הייתי איתך
הלוואי שידעתי/ אם רק הייתי בא מבית נורמלי
בכית לי שאת לא מבינה/ יש בי ילד שאת לא מכירה
הלוואי שידעתי/ אם רק הייתי בא מבית נורמלי
אנחנו לא מי שהיינו/ כבר לא נהיה אותו דבר
הילד שוב צייר מפלצת/ על התמונה שלי איתך
לרוץ בזמן את כל הדרך/ לחבק אותו חזק
שני אחים בתחנה… עדיין
שבתות עושות לי טוב/ אני לא סופר את המרחק/ רק רגעים של שקט
אמרת שכל הזמן הייתי לבד/ גם כשכל הזמן הייתי איתך/ הלוואי שידעתי
אם רק הייתי בא מבית נורמלי / בכית לי שאת לא מבינה
יש בי ילד שאת לא מכירה/ הלוואי שידעתי אם רק הייתי בא מבית נורמלי
