מה הן משאלות הלב שדורון טלמון שמרה לסוזן וגה וטרייסי צ'פמן? לכאורה, היא אמורה להיות מאושרת בבילוי של לילה בתוך מטעים באווירה נפלאה, אבל זוהי רק מראית עין. בשורת החוויה נמצאת במקום אחר. המאזין היה רוצה לשבת בתא הכומר כדי להתוודע לעומק הוידוי, אבל טלמון משאירה אותו בחוץ, רחוק ממנה, תוהה על מהות משאלת הלב המתכתבת עם מוסיקת פולק.
הלחן והליווי משדרים איזושהי תוגה, אבל התקשיתי להשתתף בצר לה ברגעים האלה, למרות ששירתה משדרת רגש אמת, מתעצמת בעיבוד דרמטי, נשארתי באפלה – מה מהות החיבור לזמרות הפולק, שהיא שומרת את משאלות ליבה להן, ומדוע היא רחוקה מהן שנות אור? העצבות הזו העטופה במנגינה יפה – אינה מבהירה את עומק הצער. טלמון נעימת זמר, מתרפקת על כמיהה, עושה פולק טוב בעברית, אבל עדיין רחוקה מאהובות לבה, סוזן וגה וטרייסי צ'פמן שנות אור.
ג’יין בורדו מגדל המים צילום בימוי ועריכה: בן פלחוב
מגדל המים מתנשא למעלה/ בערב קיץ ישבנו כל הלילה/ בין השבילים במטעים
ומה טעים? מנגו חתוך/ עם בירה קרה ורעש שכשוך/ להיות שם כשקמים החקלאים
אפשר לחשוב שהייתי מאושרת/ אפשר לחשוב שלא היה לי רע
את משאלות הלב/ כמתוודה לכומר/ שמרתי לסוזן וגה/ והיא דיברה בחזרה
אם תרצי אני עוד פה/ רחוק ממך שנות אור/ ברגע אחזור אלייך
שם במרעה בעשב הגבוה/ השמש מנשקת בלי לנגוע/ הציפורים ראו הכל
יד על הברך בזמן נסיעה/ המתיקה ימים חמים של זיעה/ סיגריה בכאילו מגבעול
אפשר לחשוב שהייתי מאושרת/ אפשר לחשוב שלא היה לי רע
את משאלות הלב/ כמתוודה לכומר/ שמרתי לטרייסי צ'אפמן/ והיא דיברה בחזרה
אם תרצי אני עוד פה/ רחוק ממך שנות אור/ ברגע אחזור אלייך
