השיר נשמע כהתקף פסיכוטי,  שבו הדובר מביע אי יכולתו להתמצא בזמן ובמקום ולתפוס את הגירויים בסביבתו, מנותק מהמציאות, משקר לעצמו, שוכח מה חשוב, מגיע למצב קיצון בו הוא מדמה עצמו נשרף , אבל אז קורה משהו טוב: הוא מתוך הלהבות, האפר הופך שריון, והוא מאמין שהיא (הדמות שלה הוא מספר את הטראומה) עוד תראה אותו עף.
שיר פשוט בעל קצב מידטמפו רקיד שעולה על אוטוסטרדת ה – Radio Freindly, בקצב-מנגינה-עיבוד שמשיבים השיר יותר רוח אופטימית מאשר פסימית. במקום טראומה, גיל קדלר משדר רוח חגיגית ואופטימית, וההתרגשות לקראת סיום השיר מעיפה אותו מעלה. לשלוח לרדיו המיינסטרים. יתקבל שם בשמחה.

גיל קדלר תראי אותי עף תסריט – עדן בק וגיל קדלר אנימציה, עריכה ועיצוב – עדן בק

תדעי אני לא בטוח מי אני / מתנחם ומספר שזה זמני/ שוכח מה מניע/ שוכח מה חשוב.
מעייף ליפול כל פעם ולהתחיל מאפס שוב.
תדעי אני משקר גם לעצמי./ מצדיק טעויות, מחפש בגלל מי./ עסוק בדיבורים,
להוציא מה שכואב/ עדיין מסתובב במקום.
הלב שלי נשאר נודד/ האם לבד או סתם בודד/ עדיין מחפש/ בלי לדעת מה עובד.
הגבול פה מאוד דק/ ואיפה אני נמצא?/ כמו ילד שרודף אחרי השמש בריצה.
בסוף כל יום אני נשרף,/ וקם למוד מניסיון/ העפר הופך שריון.
בסוף כל יום אני נשרף/ עולה מתוך הלהבות / אי אפשר לכבות / את עוד תראי אותי עף.
תדעי אני מפחד מהקצה/ לא חושב על מה צריך רק מה אני רוצה.
אכזבות שלא עוזבות/ ויתור עצמי בכותרות/ חוזרות ונשארות בצד הדרך מוארות.
הלב שלי נשאר נודד/ האם לבד או סתם בודד/ עדיין מחפש/ בלי לדעת מה עובד.
הגבול פה מאוד דק/ ואיפה אני נמצא?/ כמו ילד שרודף אחרי השמש בריצה.
בסוף כל יום אני נשרף/ וקם למוד מניסיון,/ העפר הופך שריון/ בסוף כל יום אני נשרף.
עולה מתוך הלהבות/ אי אפשר לכבות/ את עוד תראי אותי עף.