חיינו כאן בגרסת ג'ימבו ג'יי (עומר הברון) נכון למרץ 2025. הראפ טוב גם לעת הזו. למעשה – חיוני. בתוך הבלגן הגדול, גם המילים אינן עושות סדר לשיר ממוקד. ג'ימבו משקף מציאות,נותן לזרם המחשבה לשטוף, לומר דברים להגיד או לשאול: "תגידי לי כדאי לי להביא ילדים? כדאי לי ללבוש ת'מדים?" שאלה רטורית שכזו. ואז מגיע שטף של מילים שאומרים המון דברים. הכל מתערבב בהכל, סוג של אנדרלומוסיה מחשבתית שמעידה על הקיום שלך ושלי נכון לעכשיו. נתוני הווה מבאסים, בריחה מהארץ, חיי חיילים במלחמה, "פראיירים שהתחלפו עולים עמדה במקום מאבטחים שהתעייפו" ו-"נשתה לחיים מקונטיינר פטל/ לחיי תחושת הניצחון", והאירוניה – "מי יספר את הסיפור הסיפור על עם הנצח, על הטבח/ אלטלנה על המזח/ על תרבות הבצע, עגל הזהב, הפצע הפתוח/ מי לא יספר את הסיפור על המחדל והגבורה/ השועל והדבורה/ מנהלת התקומה והשואה".ועדיין – למרות הבלגן – עדיין מאמין.
ג'ימבו ג'יי מצליח לעטר את הטקסט במוזיקליות מדליקה – במנגינה, בעיבוד. החיבור בין דיבור להרמוניה אפקטיבי. הוא מוכיח גם בשיר הזה ייחודיות בראפ המקומי שמשלבת את המסורת של היפ-הופ מילולי עם השפעות של שירה מדוברת (ספוקן וורד).המוזיקה שלו מזכירה במידה מסוימת אמנים כמו הדג נחש וטונה, אך עם טביעת אצבע אישית נוקבת מובהקת.
ג'ימבו ג'יי מפרש לבן בימוי והפקה: דן יהודה תסריט: ג'ימבו ג'יי, דן יהודה, אביב נחשון
תגידי לי כדאי לי להביא ילדים? כדאי לי ללבוש ת'מדים?
דוקטור, תגידי לי מתי החיים הכל כך קלים שלי נהיו כל כך כבדים
אחד עבר לתאילנד ברפורמה/ שניים בקורונה/ שלוש הודיעו תאילנד עכשיו
ההוא כמו תקליט שבור ממלמל במירמור/ המצב המצב המצב המצב
רק אני קניתי שישייה/ אוזניות מצית ומטריה/ יש לי חצי שיר בראש
אין לי תכנית מגירה
אחת לכמה זמן/ אני רואה מפרש לבן/ מציץ מבעד לענן אפור
רוח סערה לוחשת אין לך ברירה/ אתה תטבע/ עד שתלמד לשחות
יד אחת ספר/ יד אחת שאטגאן/ יד אחת הגה/ יד אחת וואצאפ
עדיין כאן, יורה לכל הכיוונים
יד אחת צ'ייסר/ יד אחת סל קל/ יד אחת מילא/ יד אחת דווקא
עם יד על הלב/ אני עדיין מאמין
שני שכנים קנו אקדח/ השלטים של אילוז התקלפו
שמעתי את הקליעים שורקים מהמטווח לאן הברווזים עפים כשהאגם קפוא
פתחו פה סניף של קארפור/ אה לאגר קום אה לאגר/ כאילו לא קרה כלום
במחלקת הדגים נסחפו בגל עכור/ שחו עם הזרם, נפלו ברשת
עלו על הגריל ונשרפו
פראיירים שהתחלפו עולים עמדה במקום מאבטחים שהתעייפו
חיילים מחזור ראשון/ נשתה לחיים מקונטיינר פטל/ לחיי תחושת הניצחון
אחת לכמה זמן/ אני רואה מפרש לבן/ מציץ מבעד לענן אפור
רוח סערה צועקת אין לך ברירה/ אתה תטבע/ עד שתלמד לשחות
יד אחת ספר/ יד אחת שאטגאן/ יד אחת הגה/ יד אחת וואצאפ
עדיין כאן, יורה לכל הכיוונים/ יד אחת צ'ייסר/ יד אחת סל קל
יד אחת מילא/ יד אחת דווקא/ עם יד על הלב/ אני עדיין מאמין
תגיד לי מי לא יספר עכשיו את הסיפור הזה בעל פה?
הסיפור על עם הנצח, על הטבח/ אלטלנה על המזח
על תרבות הבצע, עגל הזהב, הפצע הפתוח
מי לא יספר את הסיפור על המחדל והגבורה/ השועל והדבורה
מנהלת התקומה והשואה
המשל על מחירי טיסת אל על והעין העקומה
מי לא יפאר את הסיפור על מסע כומתה
על השחיטה, ארון עטוף בדגל המדינה
על גל שירים של אבל וקריאות שמע
סבתא הייתה דור ראשון עכשיו גם הילדה שתמלל את הסיפור על השבת
על מלחמת הדת, ועל שמחת התורה, ועל שנאת החינם
על הילד שאף פעם לא קרא בין השורות/ של הוראות שנכתבו בדם
יד אחת ספר/ יד אחת שאטגאן/ יד אחת הגה/ יד אחת וואצאפ
עדיין כאן, יורה לכל הכיוונים
יד אחת צ'ייסר/ יד אחת סל קל/ יד אחת הגל
יד אחת רמב"ם/ עם יד על הלב
אני עדיין מאמין
