ג'ימבו ג'יי עם רועי דורון ולהקת ספא – הגיטריסט אוריה ויצטום והמתופף איתי כפיר, מציגים אלבום שלישי, שחושף מסקנות ראשונות באשר לקריירה האמן עד הלום: חשבו שידהר על חד קרן הורוד לוילה בסביון, אז חשבו. ממחשבות לא בונים ארמונות.
מה חשבו מה חלמו? מהי קריירה? "לכל מי שבא לפני מודה, חלמתי להגיע לחלל וטעיתי/ כי לא ראיתי שאנחנו עובדי נמל/ השירים ספינות תענוגות עוגנות לרגע, מפליגות בלעדיך/ מישהו אחר עכשיו תופס גל/ אז אתה חוזר אל האספלט/ לשיגרה, למזח, לריח של הים/ עם הטעם של המלח בפה אתה מדבר על כמה אחוזים זה כישרון וכמה מזל/ יד המקרה כלומר יד הגורל/ שיכולה לגרום לעבודה קשה להשתלם ובכלל".
ג'ימבו ג'יי הם הרכב ראפ מהמיוחדים והמאתגרים שנולדו במוסיקה המקומית. בתוך עמם יושבים, משחילים חרוזים כדי לייצר את הפאזל ראפ הומוריסטי-סרקסטי שלהם על המציאות.
ב"סצנה בפלוס" מתחילה ההצגה. זה הולך ככה: "ראפר שר את הבלוז/ ועדי עובדים בקרוז מתקלטים את עשיתי/ מנהלת משאבי אנוש צועקת ג'ימבו בוא תיתן בראש/ סמנכ"ל הכספים אומר לי יופי של ביטים". הסצנה הזו היא חלק ממציאות הזויה, והשיר השמח הזה רוקד עליה. נמשיך במצברוח טוב וננסה לחגוג איתם "מטקות", במשב רוח מילולי תזזיתי, שאינו מזיז.
מזיז יותר "חתולים" עם רביד פלוטניק. בעידן שבו שפה דיגיטלית (סטיקרים, אימוג'ים) מחליפה את שפת האהבה הקונבנציונאלית, בעולם שבו יחסים הפכו לשופינג אינטרנטי – חיפוש האהבה וזוגיות מולידים עקרות ביטוי אינטימית. בא לו לומר לה דברים, לשאול, אבל לא ממש אומר או שואל. שולח לה סרטון של חתולים במקום המילים שרצה באמת לומר. איש של מילים שלא אומר דבר.
השת"פ הוליד מונולוג מורכב בין דיבור בגוף שני (ג'ימבו ג'יי) לשירה-דיבור (פלוטניק). השיר מבטא מודעות למצב וגם סוג של ביקורתיות על השתלטות השפה הדיגיטלית על שפת היחסים בינה ובינו. המילים הפיוטיות שהוא רצה לומר משתרבבות למונולוג. שילוב יפהפה בין היפ הופ לנגיעות ים תיכוניות, במקצב, בנגינת הגיטרות. השת"פ מדגים עוד שלב בהתהוות היפ הופ מקומי, שמאיר מציאות חברתית בשילוב של דיבור ומוסיקה.
ג'ימבו ג'יי עובדי הנמל. עם רביד פלוטניק – חתולים
"מאמי אני על זה" הוא שיר על התייר הישראלי "הממוצע" שנהנה בכל רגע בחו"ל, עד שהוא מגלה צלב קרס על בית כנסת. ה"ישראליות המצו'אית" פורצת בצליל ים תיכוני של גיטרות מזרחיות שמלווה את התסכול עם כל המטען ההסטורי/ היסטרי של עם שחי על סיפורי פרעות ואנטישמיות, וכשהוא בחו"ל, הוא יוצא לצוד נאצים. כמה נכון, כמה מצחיק.
"פינגווינים" הוא שיר על הרגלים שקשה לשנות למרות החיים שפותחים מסלולים ואפשרויות. אפשר לפסוח לשיר הבא, חזק, אטרקטיבי ורלוונטי יותר – "תביאו חטיפים עם שיר הדס מאיר", הומור סטירי על מחאות בארצנו, במקרה הזה – מחאתו של מי שנולד באוטובוס ואינו זכאי לנסיעות חינם. כתוב ובנוי נפלא מחלקי חדשות בשידור, ראיון עם המוחה (ג'אמבו-ג'ימבו) וראפ מלודי מסעיר שמחזיר למציאות וצוחק עליה.
המציאות המקומית עולה גם בשיר המורכב – "המקום הכי נמוך בעולם" על מה שעובר על זוג שאהבת נעוריו החלה בים המלח. מעין מסע של זרם מחשבות שעובר תחנות במסע החיים במסלול שכולו ירידה. השיר מסתיים בשירה הרמונית סוחפת: "בסוף כל עליה יש ירידה ועלה לי וכמה זה עולה לנו/ אבל אי אפשר לרדת מהמקום הכי נמוך בעולם/ מהמקום הכי נמוך בעולם/ אני שר לך מכאן".
ג'ימבו ג'יי שר מה"קזינו" על ראפרים כמהמרים בבית ההימורים. לא משחק את המשחק ומגיע עד הנמשל במשל הצב והארנב במילים: "אנחנו הצב, אשתי והילדים יקרים יותר ממשחק קלפים מטופש".
האלזוזיה הספרותית של "סוס אחד נכנס לבר" רומנו של דוד גרוסמן משמשת לשיר על תרבות השיחה בסלולרי שחוצה קהלים ומנהלת את החיים בכל הקשר. גם זו מציאות. אתה לא בנאדם רגיל אם לא "היית בטלפון". רבקה מיכאלי כאן על תקן מוקדנית מסייעת לצרכן הנואש ב"הגדרות".
גם אסונות המשודרים חי בטלוויזייה חוצים קהלים וגילאים. השיר המסיים "סוף טוב" עם איה זהבי פייגלין חוזר עד אסון ה-9/11 כדי ללהתייחס לכך שגם ילדים צופים ברגעים האחרונים של אנשים בשידור חי. הם מבקשים "אבא תבטיח לי סוף טוב".
אני אוהב את ג'ימבו ג'יי למרות פערים באלבום שמעט מרפרפים (משטחים) אותו. הייחוד שלהם בצילום המציאות בראיה הומוריסטית סרקסטית במגוון רחב של נושאים. אולי ההתפרשות על תחומי חיים רבים משטחת פה ושם, אבל בסך הכל זוהי הצגת ראפ-פופ שנוגעת במציאות בכישרון המצאה, שהופך את פרויקט "ג'ימבו ג'יי" לחיוני, חשוב כמו גם אטרקטיבי ומבדר.
שירים: עובדי הנמל, טינדר (Done That), סצנה בפלוס, מטקות, חתולים עם רביד פלוטניק, מאמי אני על זה, פינגווינים, תביאו חטיפים עם שיר הדס מאיר, המקום הכי נמוך בעולם, קזינו, פלאפון עם רבקה מיכאלי, סוף טוב עם איה זהבי פייגלין
מילים: ג’ימבו ג’יי ורועי דורון לחנים: ג'ימבו ג'יי פרט ל"חתולים" מילים: ג'ימבו ג'יי, רביד פלוטניק וחנה גולדברג לחן: ג'ימבו ג'יי ואוריה ויצטום "המקום הכי נמוך בעולם" לחן: ג’ימבו ג’יי ואוריה ויצטום, "קזינו" לחן: איציק פצצתי וג'ימבו ג'יי, פלאפון עם רבקה מיכאלי – לחן: ג’ימבו ג’יי ואוריה ויצטום
