ג'ירפות זה גלעד כהנא, כהנא הוא הליבה היוצרת, הטון השליט, הנוכחות המובילה, המנגינה והקצב. הוא הסיפור והוא המספר. הוא התוכן, הצורה והסגנון. הלהקה היא אמצעי. השיר הוא כהנא מובהק. הרפטטיביות, הצליל, ההטעמה של המילים. השיר מתאר מצב של אישה מבואסת שאיבדה כיוון, שהכל הורג אותה, עולה לה על העצבים, כלואה בתוך מעגל מבלי יכולת להיחלץ. חיה בתוך בועה. הכל נראה בלתי מציאותי. מקרה קיצון של הפרעה נפשית. מה מקור הטראומה? על כך השיר אינו מתעכב. כהנא אינה משתתף בצערה. הוא מדווח בטון עגמומי.
כהנא וג'ירפות מתמקדים במצבה הבלתי משתנה.  התרגום המוזיקלי הוא בהתאם – קצב אחיד, קו בס שמכתיב את המהלך, מנגינה אפרורית, הבעה מדווחת חדגונית. תקראו לזה "אינדי", רוק לא סטנדרטי. בסופו של דבר השאלה היא כמה הסיפור שמספר לנו כהנא בזרם תודעה טיפוסי הולך איתי למכונית בפקק. כאן אני פחות איש בשורה: לא הסיפור ולא המנגינה. גם בהאזנה שניה נשארתי הילוך שני.

במאי וצלם: זיו ברקוביץ׳ משחק: נועה קולר

היא לא יודעת למה/ היא לא יודעת איך/ היא לא יודעת כמה אפשר לחייך
היא לא יודעת למה/ היא לא יודעת איך/ היא לא יודעת כמה אפשר ללכלך
הורג אותי לבד/ והורג אותי מהר/ הורג אותי חזק / והורג אותי שובר
הורג אותי הרגע/ הורג אותי מזמן/ הורג אותי תמיד  / והורג אותי לבן
הורג אותי חבר/ והורג אותי הזר/ הורג אותי עניין/ והורג אותי מוכר
הורג אותי בניין/ והורג אותי התוף/ הורג אותי החוף/ הורג אותי הסוף

היא לא יודעת למה/ היא לא יודעת איך/ היא לא יודעת כמה אפשר לחייך
היא לא יודעת למה/ היא לא יודעת איך/ היא לא יודעת כמה אפשר ללכלך
רציתי להיות מוגנת
הורג אותי בשקט/ הורג בקול רם/ הורג אותי פשוט / והורג אותי חכם
הורג אותי בחושך/ הורג אותי באור/ הורג אותי הלוך/ והורג אותי חזור
הורג אותי בשקל/ הורג אותי הרבה/ הורג אותי ימים/ והורג אותי עולה
הורג אותי יורדת/ הורג אותי יושב/ הורג אותי עומדת/ הורג אותי חושב

היא לא יודעת למה/ היא לא יודעת איך/ היא לא יודעת כמה אפשר לחייך
היא לא יודעת למה/ היא לא יודעת איך/ היא לא יודעת כמה אפשר ללכלך
מי אמר שכך יהיה / מי דורש שאתבזה?

היא לא יודעת למה/ היא לא יודעת איך/ היא לא יודעת כמה אפשר לחייך
היא לא יודעת למה/ היא לא יודעת איך/ היא לא יודעת כמה אפשר ללכלך