מה היא אותה "אמת פתאומית" שהיא מגלה בדפים, אחרי שגופה התרוקן מאוויר? חיפשנו אותה בשיר. לא ממש מצאנו. זרם מחשבות שאינו מתחבר ליצירה קוהרנטית. באיזשהו מקום ה"אמת" הזו נמצאת בסיטואציות של ריצת חיים בלתי פוסקת (רצה בחלומות, אל הנסתר, בנפילות). אדם יכול לבלות חיים שלמים בריצה אחרי האושר ולא לראות את האושר שנמצא ממש קרוב אליו,  במצבו ללא שום שינוי. אדם יכול להעביר חיים שלמים בלחיות את החיים של אנשים אחרים ולא את של עצמו. ההתפקחות מחזירה לחיים – "איך אתה מחכה לי בשקט כל ערב, מחבר אותי שוב חלקים חלקים"…
השיר נפתח בקולות שמימיים. החיבור של המנגינה ומקצב המיד טמפו יוצר מוסיקליות מאוד נוחה, תואמת המנעד הקולי והרגשי של גלי עטרי. הסלסול שלה ללא מילים באמצע השיר מעניק הוא אלמנט עיבוד יפה. עטרי מתרחקת מאתגרים מוסיקליים שאינם תואמים את קווי המתאר שלה. גם כשהיא "רצה" – אלה אותם מי מנוחות הרמוניים אפרוריים מעט נוגים, שאינם גולשים לדרמות. גם השיר הקליט הזה ייכנס למסלול נעים ההליכות המוכר, שיש בו לא מעט קסם ייחודי.

גלי עטרי אני רצה  צילום גיא כושי יריב פיין 

חולשה שבגוף פתאום מתפשטת מרוקנת את כל האוויר מבפנים/ אני אוספת את כל הדפים למחברת מגלה בתוכם אמת פתאומית,
אני רוצה להאמין אני לא מפחדת, רק לפעמים המילים סתם מילים/ ובכל זאת חוזרת אליך כל ערב אל אותו המקום המוכר הנעים…
פזמון
אני רצה אני רצה בחלומות שלי אל הנסתר מולי / רצה אני רצה בנפילות שלי אתה עוטף אותי…/ חולשה שבגוף פתאום משחררת את כל המקומות שאנחנו שונים,
אני עוברת על כל הרגעים ונזכרת שהיתה בתוכם בדידות פתאומית…
אני רוצה להאמין אני לא מפחדת/ רק לפעמים המילים סתם מילים/ איך אתה מחכה לי בשקט כל ערב, מחבר אותי שוב חלקים חלקים…
פזמון
אני רצה אני רצה בחלומות שלי אל הנסתר מולי,/  רצה אני רצה בנפילות שלי אתה עוטף אותי…