יש מצב שנתחיל להתבלבל בין האחים. גל הופך אט אט לעומר. הטון, הצבע הקולי, גם המוסיקה. שרבטו לו שיר, ומי שישאל מהי ערימת השטויות – לא אתעמת איתו. אמצע תל אביב אין שקל למונית, אז היא מציעה לו להמריא על חללית. נו באמת. "גשם יורד לך מתוך העיניים/ כל תל אביב אופניים מאמי". מה הקשר בין הדמעות לאופניים? לא בטוח שגל אדם ביקש הסבר מהכותבים. או: "המחשבות נוסעות מהר ממש/ איתך פה על האוטוסטרדה כמו נהג חדש" הבנתם? אני הייתי מאט את מהירות המחשבות. לא מגיע להן אוטוסטרדה. אגב, אם היוצרים אוהבים "תל אביב" המככבת בשירם רבים, למה לעזוב אותה לאוטוסטרדה?
השיר עולה על נתיב מוסיקלי ידידותי, סלסול מאונפף מבתיית מלודית על גבבת האבלים. הוא מתפתח מקצב נמוך איטי לגבוה מדונסס. גם זוהי כבר שבלונת פופ שחוקה וממוחזרת.
גל אדם כבר שוחה בתנועות בטוחות בבריכת המניירות של המיינסטרים הים תיכוני העכשווי, מסלסל את הטקסט כאילו הוא בעצמותיו (והוא לא), אבל פרט למוסיקה המחייכת ומחניפה, שככל הנראה תכבוש את הערוצים המקומיים, אין כאן שום דבר אישי שיש לבשר עליו בחוצות תל אביב. מטרידה המחשבה שהולך ומתהווה כאן כפיל לאח שנועד לשחזר את ההצלחה המסחרית שלו.
גל אדם אמצע תל אביב במאי ועריכה : גל איסייב
אמצע תל אביב אין לנו כבר שקל למונית/ את אומרת לי מאמי בוא נמריא על חללית
לא יודע מה קורה לי/ קחי אותי איתך רק איתך
אז אל תגידי שהכל היה סתם/ אם בחורף שעבר היה חם
גשם יורד לך מתוך העיניים/ כל תל אביב אופניים מאמי
כל המסיבות שאת הכי אוהבת/ 12 בלילה את כבר לא סוחבת
חם לך קר לך איך שלא קוראים לזה/ איפה מטפלים בזה
אמצע תל אביב אין לנו כבר שקל למונית/ את אומרת לי מאמי בוא נמריא על חללית
לא יודע מה קורה לי/ קחי אותי איתך רק איתך
המחשבות נוסעות מהר ממש/ איתך פה על האוטוסטרדה כמו נהג חדש
מה שקורה פה נשאר רק בינינו חסר פה אוויר רק לשנינו מאמי
כל המסיבות שאת הכי אוהבת/ 12 בלילה את כבר לא סוחבת
חם לך קר לך איך שלא קוראים לזה/ איפה מטפלים בזה
אמצע תל אביב אין לנו כבר שקל למונית/ את אומרת לי מאמי בוא נמריא על חללית
לא יודע מה קורה לי/ קחי אותי איתך רק איתך
