מילים. מה כוחן של המילים? מילים הן אמצעי לומר דברים שרצית לומר, אבל יש דברים שגם המשורר אינו יכול להביע במילים – "עמוקים מן הים הסודות שאינם מובנים לי". רוטבליט כתב על דברים שאין להם מילים, על חוסר שלמות, שגורם לאדם מצוקה. דרכים שהלך בהם וטעה, חלומות קשים שגרמו לילות יסורים. כל זאת יש משהו ששואף לשלמות – "אך מכל הדרכים בעולם, מעולם לא אבדה לי דרכינו". יישמע אולי נאיבי, אבל זה הצורך הבלתי פוסק להתבונן במה שאנחנו עושים, לעשות חשבון נפש עם עצמנו ועם הזולת, להיות ישרים עם עצמנו, ובאותה עת להאמין לא רק בהשגת המטרה, אלא גם ליהנות בדרך אליה.
הלחן של פוליקר לקח את מילות רוטבליט למקומות של תחליף למילים, או ליתר דיוק – מקומות שהמנגינה אומרת דברים שלא יכולת להגיד במילים,פוגשת במילים ומשלימה את החסר.
ואם חשבנו שפוליקר גם הצליח לבטא את התחושות בצורה הכי מדויקת, באה גרסתו של שלמה בר ושדרגה. האם הקאבר עולה על המקור? שומעים כל הברה, שומעים כל נשימה, שומעים את הלמות הלב. לא שפוליקר אינו נפלא בשיר הזה. אבל יש עוד נפלאים, ואם מדובר בקאברים – מופלאים עד מאוד. כששומעים את עמיר בניון שר את השיר – זה רק הלב שהומה, גם העור מצטמרר. הסלסול המעודן המופתי, עוצמת הנשמה המזמרת. תקשיבו למטה לעוד נשמה – זו של דני בסן בעיבוד בוסה.

יהדה פוליקר – דברים שרציתי לומר – היכל התרבות פברואר 2018 – 30 שנה ל"אפר ואבק"

עמיר בניון – דברים שרציתי לומר

שלמה בר והברירה הטבעית – דברים שרציתי לומר

יש דברים שרציתי לומר / ואינם נענים לי
המילים שבחרתי אינן / הטובות מכולן
עמוקים מן הים הסודות / שאינם מובנים לי
שאולי לא אבין / לא אבין לעולם.

לא בכל הדרכים / שרציתי ללכת הלכתי
בדרכים שהלכתי טעיתי / וודאי לא פעם אחת
ועצבות מהלה כל שמחה / כל שמחה ששמחתי / כמו ביקשתי דבר
דבר שאבד.

חלומות שחלמתי / והם מקיצים בי עדיין
שבריהם בעיני / נשטפים מפני בדימעה
ולילות ייסורים לא ספורים / שהטבעתי ביין
כאובד בדרכי / בדרכי הרעה.

אך בכל הדרכים מעולם / לא אבדה לי דרכינו
וגם אם לפעמים / סערו מסביב הרוחות
ואהבתי אותך והיה לנו טוב / טוב עד גדותינו
והיה לנו רע ואהבתי אותך לא פחות