באנגלית זה הולך ככה: I got nothing to hide naked on the stage. עם המוטו הזה – הבנות נחמה חרשו את הארץ 3 שנים, יצרו לעצמן קהל אוהדים נאמן שהגיע שוב ושוב להופעות שלהן – עד שהגיעו לאלבום הבכורה.
"לא קיימת בי בושה לחשוף את עצמי/ עירומה צלולה כמו ביום היוולדי/ מתפללת לימים טובים כמו היום בו/ לא קיימת בי בושה לחשוף את עצמי/ מחד מעכב אותי להיות מי שאני/ אם אצליח לא לברוח/ להישאר חופשי… יה…"בחרתי בטקסט מהשיר Lies כי אומר דברים על יוצרים באשר הם. אבל בעיקר – משקף כמעט רנטגנית את הבנות נחמה.
וזה מה שמיוחד בהבנות נחמה – שאין להן מה להסתיר. הן עושות בדיוק מה בראש שלהן. לוקחות את החופש ללכת בדרכן, לשיר בעברית וגם באנגלית, אקוסטי למהדרין, להחליף סגנונות, שילוב קולות בעיבוד כזה או אחר. אתה לוחץ בשלט כדי לדעת מה איזו הפתעה הכינו לך בשיר הבא.
דנה עדיני, קרולינה, יעל דקלבאום התחברו נדמה לי מאיזשהו רצון לעשות פרי סטייל שלהן, שזה אומר אקפלה, גוסלפס, הרבה רגאיי וגם Folk ועד צעד תימני. לפעמים בטונים כאלו גבוהים שמזכירים את האחיות אנדרוז (ה"התפרעות" בשיר Flowers), אבל בדרכן שלהן – שנעה מהנאיבי להומוריסטי. לפעמים זו אפילו וירטואוזיות לשמה – בשילובים ובהרמוניות. שמעתי 13 שירים. ב – Lovers (של יעל דקלבאום) הפותח, טקסט קצת סתמי, קולות גבוהים חזקים ועשירים באקפלה ומעבר אקוסטי יפה לרגאיי. ואיך שהן מאלתרות על המילה "בואי" (שיר של דנה עדיני) בשיר השני הצנוע-שגרתי יחסית בביצוע הקולי – "בואי קחי אותי אליך אל האופק איפה שבודאי אף אחד לא שמע עלי"
So Far" להיות" – חריג יפהפה לכלי מיתר אקוסטיים שהלחינה קרולינה. שילוב בין היגד לשירה שנוגע בשאלות קיום מהותיות כמו קבלת אהבה בלי תנאי, מה שמחזיר אותנו למוטו החופש של הבנות. החיבור בין דיבור לשירה נוטים לשלמות.
ועוד מעבר יפה לרגאיי ב – Ever, שיר שכולו באנגלית ועם גרוב שלא שייך לאדמתנו. ההתעוררות בבוקר והשאלה: "איך יתכן שהשמש זורחת/ ונשמתי נמצאת הרחק מאחור", פרדוקס שכזה שרוב האוכלוסייה המתעוררת עם שחר חשה. לעיתים לא קרובות נדמה שהשירים נוצרו כמו מתוך רצון להשתעשע בשילובי קולות. זו התחושה שקיבלתי בשיר "זה מה שיש"
אבל אז ב – No War על אהבה ומלחמות בין המינים, בזכות עיבוד הקולות והמבנה המלודי היפה – אני משתכנע שהמוסיקליות הזו בעברית ובאנגלית – היא הכימיה המופלאה בין השלוש, שהן לא בדיוק יוצרות קונבנציונאליות של שלאגרים – אלא עובדות הרבה על עיבוד, ניואנסים קוליים, מקצבים מגוונים ואלתור.
רק הסולו המדהים הזה שכתבה דנה עדיני – I Love You בעיבוד למפוחית שהזכיר לי שתיים ואולי שלוש זמרות גדולות – חורג בדיסק מהוירטואוזיות של השלישיה. אבל גם בשבילו כדאי להגיע אל התקליט הזה של הבנות המופלאות.
תגובה אחת
אלבום מעולה. היה שווה את הציפיה. א ב ל, חלק מהעיבודים ממש הורסים, לא ברור למה היה צריך להוסיף צלילי "אבובי מים" שרק גורעים מהשירה המדהימה. חובה לראות בהופעה.