גם אני לחצתי כחול על Make You Feel My Love ששרה כרמל זורע מחיפה. אמדורסקי הגיב ספונטנית כבר בתחילת הביצוע: "יש זוכה לעונה". כרמל איתגרה את עצמה מול הביצוע האלמותי של אדל לשירו של בוב דילן, והגישה את השיר בפרשנות מעודנת, נקיה ממניירות, גוונים חמים בקול, בדיקציה מעולה, באיזון תחושתי נכון. ואז, מול כל הכחולים המוצדקים של השופטים נדלק האדום של איתי לוי. "היה בסדר, נחמד, אבל לא התפוצצתי". זו אינה הפעם הראשונה שלוי משתמש ב"פיצוץ" או ב"לפוצץ" בנימוקיו להסביר את החלטותיו. לא יודע מה עובר לו בראש? האם הוא הלום קרב ששומע כל הזמן פיצוצים? האם הוא מייצג את עצמו או ז'אנר מסויים שבו יש הרבה "פיצוצים". מה שברור הוא שלוי נמצא ליד שולחן השופטים לא מטעמים מקצועיים. אחלה בחור נחמד, זמר אהוב, הרוס על עצמו, אבל לשפוט בתחרות מוסיקה – לא ממש נתפר עליו, וזה בלשון המעטה.
היה רגע נפלא אחד בשולחן השופטים – כאשר נינט ואמדורסקי נתנו אדומים לזיו רוזין מקרית אתא על I See Red של Everybody Love An Outlaw. ההסכמה שלהם מול הכחולים של השופטים האחרים היתה דווקא משום שרוזין "התפוצצה" על השיר, עשתה מהשיר תיאטרון אישי בומבסטי. נינט נימקה: "יש בך משהו חזק, אבל אל תלכי עד הקצה. Less Is More". אמדורסקי: "אני מסכים עם נינט. הביצוע היה עמוס בקלישאות. לא היה רגע אחד ישיר. הובלת את עצמך כל הזמן לשיא, משהו ממך לא קיבלתי".
ההצטלבות הזו בדעות השופטים היתה רגע מאיר אחד בהכוכב הבא, פרק בשיפוט מקצועי, שאינו עושה הנחות גם כאשר נדמה שהביצוע גדול מן החיים.
תגובה אחת
להעיף את קרן פלס , איתי לוי , בן אל תבורי
להשאיר את נינט , שירי מימון , סטטיק ועדיף מוקי על אמדורסקי – בפרקים רבים נראה שהוא שופט על פי טעם אישי בלבד