עומר אדם הוא זמר פופולארי, לא יוצר. הקדשת שתי תוכניות לשיריו היא נטו פופוליסטית ומוגזמת. אין הדבר דומה כאשר מקדישים תוכניות ליוצרים גדולים במוסיקה המקומית כמו עידן רייכל, מתי כספי ודני סנדרסון. כל מה שאסי עזר יכול היה לומר עליו הוא – "האיש שסולד אאוט הפך לשם השני שלו" או: "האיש שאפילו פארק הירקון קטן עליו". שום דבר על שיריו במובן היצירתי. רק ניפוח הצלחתו במונחים כמותיים.
שיתופו של אדם בתוכנית היה יבש ומשעמם. הוא האיר אולי את "צניעותו" ("לא רגיל למצלמות"…), כפי שנאמר, אבל לא אמר שום דבר על היכולות שלו להתייחס למוסיקה שלו, גם לא חשף תובנות, שאר רוח, או הומור שיצדיקו את נוכחותו. הנסיון של המגישים לייצר הומור מול עומר אדם נתקל באדם חסר הומור ויכולת תקשור.
גם השירים שלו אינם נכסי מוסיקה, שראויים דחוף לקאברים. הביצועים לכן הפכו אמצעי למתמודדים להמציא אותם מחדש, להוכיח יכולות כזמרים – כל אחד בסגנונו ופחות בפרשנות, הואיל והשירים אינם מהווים אתגר פרשני.
מי שהעניקה פרשנות עומק לשיר של אדם היא נופיה ידידיה ב"פוליטיקה וסקס". ידידיה לקחה את השיר לאיזוור שלה, הטעינה אותו בתוכן אמוציונאלי, כמו בנתה אותו מחדש בדרכה. רן דנקר הגדיר את הגרסה שחלה "ביצוע של גמר". קניתי.
גם אליאב זוהר הצליח, כזמר סטורי טלר, בסגנונו האמוציונאלי לספר את הסיפור שלו בגרסתו ל"שקט" (אבי אוחיון – אסף צרויה), והראה כי משהו מאוד עמוק ומגובש קיים בסגמון הזה.
ים גרוניך עשתה שימוש בשיר "אחרי כל השנים" לא כדי לומר משהו על האמנות של אדם, אלא כדי להפגין וירטואוזיות כזמרת סול ג'אז. היא אף שרה את השיר בחלקו באנגלית. המטרה שלה היתה להתרחק כמה שיותר מעומר אדם, כי אדם ושיריו כנראה לא מעניינים אותה באוריינטציה מוסיקלית. זה היה ביצוע ג'אז תאטרלי יפהפהה ונדיר, שזכה לכל ה"כחולים" של השופטים, למעט נקודות של הקהל. אמדורסקי אמר: "זה עבר לאנשים מעל לראש" ודנקר הוסיף, כי מדובר ב"מוסיקה עילית, שלא קל לכל אוזן לשמוע אותה". האם המטרה של התכנית לכוון למיינסטרים הנמוך?
התוצאה: ים גרוניך נופתה מהמשך התחרות. למעשה – שימשה משל למהות התחרות. חבל לי עליה. מוכשרת אמיתית.
לעומתה, מיטב שרמן, המצוינת, שהודתה שעומר אדם אינו נמצא בפלייליסט שלה, לקחה את השיר "חצי דפוק" לחלקת ה – Soul שלה, ודפקה ביצוע חיים במנעדים קוליים ואמוציונאליים מטורפים. מיטב היתה פחות "אלטרנטיבית" מים גרוניך, אבל גם אצלה – הקשר בינה ובין עומר אדם היה מקרי בהחלט. הביצוע שוב חשף אותה כזמרת רוק מעולה, שאדם משמש לה אמצעי.
ינאי בן חמו נשאר בטריטוריה של אדם בביצוע חפלאי של "נמס ממך", שנועד להרים את הבמה במונחים מוכרים של שירי חתונה. רותם סלע חשבה שה"אדום" של איתי לוי נבע מכך שביצוע כזה "מאיים על המשבצת שלו" – סוג של האשמה שאותה מאוד הצחיקה. (היא רוב הזמן צוחקת – גם ללא סיבה) לא בטוח שהשופט איתי צחק מההערה.
ליבי פנקר בחרה שיר כלבבה – "בסוף הכל חולף", ועשתה לו הסבה יפה לסגנון השירה שלה בעידון יפה, במינונים מדוייקים, באלגנטיות של זמרת "קלאסית" ללא מניירות. נקיה-נקיה. נינט הסכימה שמדובר בשלמות, אבל היא דווקא רצתה מלפנקר "משהו יותר פרוע שלך". אשאל את נינט: אם זמרת מעולה בסגנון שלה, למה היא צריכה להשתנות או בגרסתך – "להתפרע". שפנקר תישאר היא. היא מצוינת במה שהיא.
כרמי גלסנר היה החוליו איגלסיאס של הפרק הזה בביצוע "אוהבת אותי אמיתי". צבע קולי יפהפה, שירה רומנטית מהוקצעת בלי לחקות את עומר אדם, למרות שהוא יודע לחקות אותו.
ניב דמירל שר "לבד על המיטה" במנעדו הרגשני המיוחד, שנשמע מאונפף משהו. נינט חשדה כי השימוש במנעד הזה נשמע לה תעלול/ תכסיס קולי. אמדורסקי התלבט אם לתת לו אדום או כחול, ולא הסביר את התלבטותו.
עומר יפת הודח לאחר ביצוע מעט היסטרי של של "נמס ממך" שהיה too much דרמטי.
הביטוי too much ישמש גם להערה בתחום השיפוט: קרן פלס נשמעה כמתנצלת לאליאב זוהר על "החוויה הקשה", בניסוח שלה, על הדואט שלו עם ליאור נרקיס. אליאב הרגיע אותה. הוא בסדר. מי שאינה בסדר היא פלס: הניסוחים שלה היו מסורבלים, מביכים ומנופחים מרוב חשיבות עצמית, כאילו היא נושאת את דגל מצילת התרבות הישראלית. היא לא. מוטב שתרד ממגדל היוהרה שלה, ותרגיע. תפקידה כשופטת הוא לדבר לעניין ולהיות ממוקדת, לא להתנצל בניסוחים שרובם בלבול ביצים ללא טעם.
נ.ב לא אהבתי את החפלה שהשופטים השתתפו בה במהלך המחרוזת של עומר אדם. ריאליטי ריאליטי, אבל זה צרם.
נופיה ידידיה – "פוליטיקה וסקס"
מיטב שרמן – "חצי דפוק"
ים גרוניך – "אחרי כל ה שנים" Never Fall
ליבי פנקר – "בסוף הכל חולף"
ינאי בן חמו – "נמס ממך"
ליבי פנקר – "בסוף הכל חולף"
כרמי גלסנר – "אוהבת אותי אמיתי"
ים גרוניך – "אחרי כל השנים"
מיטב שרמן – "חצי דפוק"
אליאב זוהר – "שקט"
יהלום דוד – "סיפור חיי" (עפ"י ריהאנה)
ניב דמירל – "לבד על המיטה
"עומר יפת – "נמס ממך"
נופיה ידידיה – "פוליטיקה וסקס"
