עוד אגיע יום אחד לברזיל. בינתיים זו המוסיקה שלוקחת לשם. 19 שירים, ואני תייר מאושר. פוסח בינתיים על התורים בנתב"ג ומטייל בין השירים. אני מאזין לאוסוואלדו מונטנגרו (בתמונה למעלה) שר O que será, והלב בוכה וזועק. איזה שיר.
נתמקם על מפת המוסיקה העולמית: "מוזיקה פופולרית ברזילאית" (בפורטוגזית: Música Popular Brasileira, ובראשי תיבות MPB) הוא ז'אנר מוזיקלי המשלב סגנונות מוזיקליים עירוניים מקומיים מסורתיים כמו סמבה, סמבה-קנסאו ושוֹרוֹ, בוסה נובה. מוסיקה ברזילאית עם השפעות של מוזיקת פופ ורוק.
האוסף נותן משהו על קצה המזלג. חלק מהשירים נטחנו כהוגן. אחדים מוכרים גם בגרסאות עבריות כמו אלה שנכללו ב"ארץ טרופית יפה". "הנער מאיפנמה" של וינשיוס דה מוראס וקרלוס ג'ובים, למשל כתב הסטוריה במוסיקה – הולדת הבוסה נובה – נקודת המפגש בין הסמבה החמה והמיוזעת לג'אז ה cool האמריקאי. ז'ואו ז'ילברטו, אסטרוד ז'ילברטו וסטן גץ הוציאו לפועל.
גל קוסטה פותחת ב – Aquarela Do Brasil, שיוציא אתכם לריקוד בשורה. האנרגיה, התזמור התוסס, הפאנקי. היא תחזור בהמשך בעוד ב – Sonho Meu (החלום שלי) המלהיב בדואט חד פעמי עם מריה בטניה – גם היא מענקיות הפופ הברזילאי, ב – Festa Do Interior שיר קרנבלים מלהיב , וסוגרת את האוסף ב – Trm Das Onze, הרכבת של 11, השיר שכיכב בתוכניו של אלי ישראלי ז"ל בגל"צ.
מה עוד? מוסיקה מהסרט "אורפאו נגרו", מסלבדור וצפון מזרח ברזיל. שירים בביצוע MPB4, ההרכב הברזיאי הווקאלי המצוין בשני שירים ביניהם Manha De Carnaval (בוקר קרנבל) של לואיז בונפה ואנטוניו מריה בעיבוד לא קונבנציונאלי.
