עומרי גליקמן מטרטר ב"החיים זה עכשיו". מניע את הקלישאה בפול גז. אין עבר, אין עתיד. עכשיו או לעולם לא. רק הווה. מה זה אומר? – לשמר מצב קיים? סטגנציה? עמידה במקום, קפיאה על השמרים? זה מה הופך את החיים לחיים טובים? גליקמן והתקווה 6 בוחרים במסלול אקראי. מה עם כל מה שחלמנו עליו אבל לא הגשמנו? מה עם וכל מה שריגש אותנו אבל לא הספקנו? הכל ייעלם בתוך הרצון לחיות בלי מחר? אם לא עשינו דברים שרצינו , ואם לא ניסינו, ואם לא העזנו, ואם לא זינקנו, ואם החמצנו, או פספסנו ונותרנו עם מועקה, עם מרירות, עם המחנק המוכר שבגרון. האם גם אז נלך אל המוצא של "החיים זה עכשיו"? מה התובנה?
אני מתקשה להשתתף במצהלותיו של גליקמן, כי הקלישאה שהוא מנסה לקדם בשיר חלולה. נשמעת מן השפה ולחוץ. המוסיקה הופכת אותה לריקוד סוער, בקצב אפ טמפו, בעיבוד משודרג לחפלת המונים. המאמץ הקולי של גליקמן לא הופך את המסר שלו למשכנע.
התקווה 6 החיים זה עכשיו בימוי ועריכה: שחר פליישר
לא שם יותר כסף בצד/ לא חוסך להקים לי תאגיד/ מנסה לישון יותר טוב בלילה
פחות לתכנן לי את העתיד/ מסתבר החיים מתקצרים לי/ אני לא בגיל של לרדוף אחרי הזמן
פתאום קולט החלום שלי בורח/ או שהוא שרודף אותי מזמן
אני פה אני שם אני רץ אני רץ / מנסה לא עוצם ת׳עיניים/ אני פה אני שם אני נופל אני קם
מחפש את עצמי
פתאום אני מבין / החיים זה עכשיו/ מעיף את כל הדאגות שהלב שלי סחב
כן אני מבין ש../ החיים זה עכשיו/ והכול כבר קורה לי/ הכול כבר נחשב
את כל החלומות שלי הגשמתי/ על כל היעדים וי סימנתי/ החיים נתנו יד אם האמנתי
בסוף הגיע כל מה שהזמנתי/ נוטש את החרדות מהמחר/ נוטש את החרטות מהעבר
זורק מה שמרגיש לי מיותר/ נשאר עם מה שנשאר
אני פה אני שם אני רץ אני רץ/ מנסה לא עוצם ת׳עיניים/ אני פה אני שם נופל אני קם
מחפש את עצמי
פתאום אני מבין / החיים זה עכשיו/ מעיף את כל הדאגות שהלב שלי סחב
כן אני מבין ש../ החיים זה עכשיו/ הכול כבר קורה לי/ הכול נחשב
אני אשמור על מה שיש לי/ כמו כספת על אוצר/ ואהנה מכל רגע/ ולא שנייה אחרי שנגמר
אני כבר לא אותו הטמבל/ שמרגיש שהוא מיותר/ זה בדיוק עכשיו או NEVER/ חי כאילו אין מחר
