ואלרי חמאתי לא חתומה על הטקסט הזה, אבל היא שרה אותו ברגש גדול. האם עד כדי כך הצליחה להפנים את זרימת המילים המאולתרת.  אנשים שכולם לומדים לשקר, והיא שצריכה ללמוד לוותר, לברוח מגעגוע, ואז "זה הולך עם הלב". מה בדיוק הולך עם הלב? מה הסיפור שלה?
אני מנסה לשחות בתוך זרם המילים שרקחו לואלרי ומאבד כיוון. כבר כתבתי ביקורת קודמת על שיר חדש שלה –  לא די בסלסול רגש דומע כדי לשדר נרטיב. ואלרי היא בעלת יכולות יצירתיות שישרתו אותה בכתיבה אישית. כאן זה לא קרה. תוגת הקול הנמוך ווהדרמטיות במנעד  הגבוה נשזרים לצליל המזרחי, ועדיין אינם מספקים תשובה מה היא רוצה לומר. איך מתחבר הפסנתר ללילות בלי שינה, ומה "בא" שרואים לה את "זה" בעיניים.

ואלרי חמאתי מנגינה

אנשים מדברים מי נלחם על השקט/ בסוף כולם לומדים לשקר/ הם נופלים וקמים
ואני עוד עומדת/ צריך ללמוד מתי לוותר
ואיך בכלל בורחים מגעגוע כמעט/ שהלב צועק
אה/ ומה תביא איתה הרוח לאט אה
מנגינה/ פסנתר מנגן/ הראש מתרוקן לילות בלי שינה
מנגינה/ זה הולך עם הלב/ נפתח מתקרב/ איך פתאום זה בא/ ככה בלי סיבה
כמו קווים על הידיים/ רואים לי בעיניים/ שפתאום זה בא
אני לא נרגעת/ כמו דגים מחוץ למים/ לא לנשום בינתיים
אנשים מחפשים/ את עצמם בלי לדעת/ רוצים לכתוב את סוף הסיפור
גם פרחים נסגרים כשהשמש שוקעת/ מותר להיות לרגע אסור
ואיך בורחים מגעגוע כמעט/ כשהלב צועק אה
ומה תביא איתה הרוח לאט אה
מנגינה/ פסנתר מנגן/ הראש מתרוקן לילות בלי שינה
מנגינה/ זה הולך עם הלב/ נפתח מתקרב/ איך פתאום זה בא/ ככה בלי סיבה
כמו קווים על הידיים/ רואים לי בעיניים/שפתאום זה בא
אני לא נרגעת/ כמו דגים מחוץ למים/ לא לנשום בינתיים