השיר של חן כהן הוא אחת מאותן בלדות אותנטיות פשוטות במילים, אבל כואבות באמת. זהו שיר על אובדן, פרידה ואהבה שנשארת, כתוב מנקודת מבט אינטימית מאוד, כמעט כמו מכתב שלא נשלח לסבתא שנפטרה.
השיר מתמקד בשאלה החוזרת: “איך נפרדים ממך?”. החזרה יוצרת תחושת תקיעות בזמן. המילים אינן מוצאות נחמה. המבנה הרפטטיבי מחזק את תחושת הבלבול שבפרידה, את הרצון לדבר מול השתיקה של המוות.
חן כהן לא כתב שיר על מוות אלא על קשר שלא נקטע. יש בשיר שילוב נדיר של עצבות, רוך ותמימות.
זה שיר שבו המוות איננו סיום, אלא שלב נוסף של אהבה שקטה, אהבה שבמקום מגע, נשארת בזיכרון ובשמיים.
השיר בלדה איטית, מלודית, עם עיבוד מינימליסטי לגיטרה אקוסטית הביצוע של כהן הוא כן ונטול פאתוס — שירה מדוברת, כמעט לוחשת, שנשברת במקומות הנכונים.אין כאן ניסיון “להתרומם דרמטית”, אלא להפך, השיר נשאר קרוב, אישי, חם.
“אהובה (איך נפרדים ממך)” הוא שיר קטן וגדול בו־זמנית, בלדת פרידה פשוטה שמצליחה לגעת בלב לא דרך דרמה, אלא דרך כנות אנושית מוחלטת. חן כהן מוכיח שכשיש אמת, לא צריך מילים גדולות, רק שורה אחת שחוזרת:
"איך נפרדים ממך."
*** חן כהן:: ״לפני כמה חודשים סבתא שלי, אהובה, אהובתי הנצחית, נפטרה. אהבתי אותה כלכך, היא הייתה עמוד התווך שלי ושל המשפחה שלי, אישה מעוררת השראה והערצה. כשהיא הייתה בבית חולים, והבנו שהמצב כבר לא הולך להשתפר, לא היו לי מילים לתאר את העצב הגדול, אז כתבתי על זה שיר. שיר פרידה מסבתא שלי אהובתי. השיר הזה לא היה אמור להיות באלבום, הוא נכתב ממש סמוך לסיום העבודה של האלבום והרגשתי שהוא חייב להיות חלק ממנו. אני מקווה שהיא שומעת אותו עכשיו ואוהבת אותו…״
חן כהן אהובה (איך נפרדים ממך)
איך נפרדים ממך
איך אומרים את מה שהפה מסרב להגיד
איך שוב קוראים בשמך
איך נפרדים ממך
איך יורד לו הלילה על האור שלך
האור שלך לא ייעלם
אם זה הסוף עכשיו
תדעי שעל כל כוכב שאראה בשמיים
אחשוב שזו את, מחייכת אליי
והיד החמה
נותנת לי נחמה אחרונה שאולי
את תחזרי אליי
איך נפרדים ממך
איך נותנים לו, לקסם לחלוף להיעלם
איך חוזרים לחייך
איך נפרדים ממך
איך נותנים לך ללכת בתוך הכאב הגדול
איך משחררים אותך
