הילדות, החלומות, חשבון הנפש. חנן בן ארי מתחיל בילדות של אבא, עובר לילדות שלו, ובתוך הזכרונות מחפש את עצמו, למעשה תשובות לשאלות שמקננות בו. רוצה להשקיע לא רק בה (זוגתו) אלא גם בעצמו ובהגשמת חלומותיו. הגשמתם קשורה  גם ביכולת שלו להתקרב אליה. ימצא מקום עבורה, כשהוא בעצמו יממש את מאווייו.
המודעות לעצמו עומדת במרכז השיר : "לא שכחתי מאין באתי ולאן אני הולך/ אם התרחקתי, זה כי חיפשתי מקום למענך". בן ארי ממשיך להיות עסוק בחיפושים, בשאלות עליהן לא מצא עדיין תשובות, חושף את התסכול ומודע למחיר שהוא משלם.
גדולתו של בן ארי לספר את הסיפור במנגינה שמעצימה אותו. זוהי קודם כל המלודיה. זוהי גם השירה שפורשת בצורה בהירה את הלך מחשבותיו-רגשותיו. כמו בשירים אחרים שלו – גם כאן זו ההעצמה הדרגתית של הרגש, ובן ארי מצליח בשירתו האמוציונאלית לא לגלוש למלודרמה רגשית, אלא להישאר בגבולותיו האותנטיים. זו הסיבה שהוא ממשיך לגעת בך עמוק מתחת לעור המצומרר בלאו הכי.

*** חנן בן ארי: יש שירים שגורמים לך לעצור ולחשוב, יש שירים שעושים לך להתגעגע, ויש שירים שבשניה אחת זורקים אותך הביתה. השיר הזה מלווה ומרפא אותי כבר 4 שנים בערך, עכשיו הוא שלכם, מקווה שתמצאו בו מקום"

חנן בן ארי מקום בימוי צילום ועריכה: חי אפיק 

את המקלט בבית הספר הישן/ ציפינו בקרטונים/ הייתי קם, תופס ת'מטאטא ושר/ חולם על איצטדיונים
ואיך כל יום שישי הרדיו שוב ניגן/ את הילדות של אבא/ הוא במטבח עכשיו קוצץ בצל ומטגן/ דומע כשנזכר בה
לא, אנל'א מצאתי עוד את התשובות/ רק מחפש בתוך הזכרונות שלי מקום/ מה נשתנה מאז ועד היום
אז תפתחי לי קצת את החלון/ חם לי מאד
על המגרש מול בית הכנסת הלבן/ שיחקנו קטש-שפר/ ילדי מילניום בשומרון עם כל הבלאגן/ חיים על קו התפר
החברים מתים המדינה במלחמה/ אז איש אינו משגיח/ הילד לא יוצא חצי שנה מהמיטה/ חושב הוא המשיח
לא, אנל'א מצאתי עוד את התשובות/ רק מחפש בתוך הזכרונות שלי מקום/ מה נשתנה מאז ועד היום
אז תפתחי לי קצת את החלון/ חם לי מאד
ולא שכחתי מאין באתי ולאן אני הולך/ אם התרחקתי, זה כי חיפשתי מקום למענך
לא, אנל'א מצאתי עוד את התשובות/ רק מחפש בתוך הזכרונות שלי מקום/ ולא קברתי את החלומות שלי בחול
ולא שכחתי מאין באתי ולאן אני הולך/ אם התרחקתי זה כי חיפשתי/ ומחפש כל יום…

חנן בן ארי פייסבוק