מהות ההתרפקות על מנגינות מ"הסגנון הישן" אינה רק סוג של נוסטלגיה לשירה בציבור, אלא בסיס לעיבודים חדשים, לעיתים מרתקים. פרויקט המחווה של "צאן ברזל מוסיקה" בשיתוף מכללת BPM ל-8 מלהיטיו של המלחין יאיר רוזנבלום ז"ל במלאת לו 80, מציג עבודות עיבוד והפקה של דור מוסיקאים צעירים לנכסי המוסיקה של המלחין.
, יאיר רוזנבלום ייזכר כאביהן של הלהקות הצבאיות החדשות. הלהקות הצבאיות היו בראש ובראשונה מכשיר בידי הפיקוד העליון של צה"ל לטיפוח ולהאדרת מיתוסים של אהבת הארץ, נכונות להקרבה, רוח חלוציות. תקופת הזוהר של הלהקות היתה בין מבצע קדש למלחמת ששת הימים, כאשר הצבא איפשר להן לפעול כתיאטרון מקצועי לכל דבר. רוזנבלום חיבר מוסיקה באוריינטציה הזו – מותאמת להופעת הבמה של הלהקה. מלחין של מנגינות אלמותיות. דמיון פורה בחיבור למילים.
יאיר רוזנבלום הצליח להקים גופים מוסיקליים תוך ניטרול מעשי של הקריטריונים עליהם היו אמונים קציני החינוך. בהקלטות לשיריו השתתפו מיטב הנגנים האזרחיים. נושא כמו "קרנבל בנח"ל" איפשר ללהקה חופש מוחלט. הדוגמא הבולטת ביותר לאיזרוח הלהקות היתה כמובן "שיר השלום" של רוטבליט ורוזנבלום. שמקורו היה במחזמר "שיער', ("תנו לשמש"). התבנית החוזרת על עצמה (כמו בשיר "היי ג'וד של הביטלס) שבאה במקום הפזמון המסורתי וצורת השירה ההמנונית של מירי אלוני – ביטאו גם את רוח המוסיקה במערב שנבעה בין השאר מתנועת "ילדי הפרחים". מסר השלום והנגד-מלחמות גרמו לכך שרחבעם זאבי ("גנדי") אסר על ההשמעת השיר בתחומי פיקודו.
ובקפיצה לימינו. הפופ הישראלי החדש עוסק יותר מכל בסאונד, כשפניו אל הרוק העולמי. הטכנולוגיה החדשה באולפנים מאפשרת חיבור מחדש לשירים ההם בהפקה מודרנית. יוזם הפרויקט רן גפן לוי מטעם "צאן ברזל מוסיקה" מבהיר כי הרעיון היה לתת למוסיקאים הצעירים של ימינו להציע פירוש מחדש לשירים שיאיר רוזנבלום הלחין. נבחרו 8 צוותים מתוך עשרות מועמדים, שיצרו גרסאות עכשוויות ל-8 שירים המושפעות מהטרנדים של המוסיקה העכשווית ומסגנונות כמו ראפ, מוסיקה אלקטרונית, רוק, דאנס-טראנס, אמביינט.
בין העיבודים החדשים בולט אפק לאמור בגרסתו ל"מה אברך" של רחל שפירא ורוזנבלום. זהו הלהיט הגדול ביותר של להקת חיל הים לתולדותיה, שנולד בתקופת הזוהר שלה – תחת בימויו של דני ליטאי, במאי הלהקות הצבאיות המיתולוגי והמנהל המוסיקלי, יאיר רוזנבלום, אף הוא מהדמויות הדומיננטיות בעיצוב הלהקה הצבאית. השיר שייך לתוכנית הראשונה של הלהקה, תחת ניהול השניים ב – 1968. איך נולד שיר? במהלך הבראתו מפציעה בתאונת דרכים, נשלח יאיר רוזנבלום לקיבוץ שפיים, שם גילה טקסט שכתבה חברת המשק הצעירה דאז, רחל שפירא לזכר בן הקיבוץ שנפל. רוזנבלום הלחין ונולד שיר לנצח – "מה אברך", שילוב של טקסט רב עוצמה שיש בו רצון להעניק "לילד" שאיננו את כל היפה והטוב לו הוא ראוי, אבל גם אירוניה מרה על כך שחסרונו בעולם של מטה עולה על כל האצלה אלוהית: "אלוהים אלוהים אלוהים/ לו אך ברכת לו חיים". המנגינה והביצוע העניקו למילים את עומק הצער והעצבות על האובדן. אחד מהשירים האלה – שממשיכים להרטיט, ולא רק בימי הזיכרון לחללים.
טקסט הראפ שהוסיף לאמור אפק לקאבר מכיל את תמצית הכאב בעקבות אירועי השבת השחורה והטראומה הנוראה שחוו ילדים. אפק ממחיש את ההלם והמצוקה ומוסיף את הראפ כסאב טקסט .קולו המדוכדך מקונן ומתנצל מול הילד שחווה מצוקה קשה שילדים לא אמורים לחוות. החיבור לטקסט המקורי אפקטיבי, ושירת המקהלה מוסיפה לו נדבך שמימי טהור המתכתב עם תקופת הילדות עליה מדובר בשיר.
גם אורי בסון ב"היה לי חבר היה לי אח" מחבר לשיר טקסט בראפ בשזירה נפלאה שח המנגינה והדיבור, וגם כאן השיר מקבל תעצומה אקטואלית.
בגדול – 8 העיבודים הם חידוש מרענן עד מגניב לשיריו של רוזנבלום ברוח עכשווית.
